מדרש לקח טוב, שמות כג:ה

1כי תראה חמור שונאך. השונא מלשון אויב, אלא ששינה הכתוב בדבור, כמו משפטי ודיני (תהלים ט ה), וכמו עצמיו אפיקי נחושה גרמיו [כמטיל ברזל] (איוב מ ח).

2כי תראה, וכתיב כי תפגע, פגיעה שיש בה ראייה שיערו חכמים ריס אחד משבעה [ומחצה] במיל.

3רובץ. ולא רבצן.

4תחת משאו. ולא שהטעינו יותר על משאו.

5וחדל מעזוב לו. פעמים שאתה חדל ופעמים שאין אתה חדל, חמור של ישראל ומשאו של כנעני עזב תעזוב, חמור של כנעני ומשאו של ישראל וחדלת מעזוב לו.

6עזוב תעזוב. זו פריקה.

7הקם תקים. זו טעינה, ומה לשון עזב שיפרוק המשא ויעזבהו, ואם צריך לטעון יטעון, שנאמר הקם תקים.

8עזב תעזוב. אפילו מאה פעמים.

9ד״א עזב תעזוב. השנאה.

10עמו. בזמן שהוא משתדל עמך, מיכן אמרו חכמים הלך וישב לו ואמר הואיל ועליך מצוה, אם אתה רוצה פרוק אתה יחידי, לכך נאמר עמו, שישתדל גם הוא בדבר שלו.