מדרש לקח טוב, שמות כה:כט

1ועשית קערותיו וכפתיו וקשותיו ומנקיותיו. תנן התם במס׳ מנחות בפרק שתי הלחם ארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם, שנים לסדר זה ושנים לסדר זה, ועשרים ושמנה קנים כחצי קנה חלול, ארבעה עשר לסדר זה, וארבעה עשר לסדר זה, לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחין את השבת, אלא נכנס מערב שבת ושומטן ונותנן לאורך השלחן, וכל הכלים שהיו במקדש אורכן לאורך הבית, ואמרי׳ בתלמוד ארבעה סניפין מנא הני מילי, אמר רב קטינא דאמר קרא ועשית קערותיו אלו הדפוסין, כפתיו אלו הבזיכין, קשותיו אלו הסניפין, ומנקיותיו אלו הקנים.

2אשר יוסך בהן. שמסככין בהן את הלחם [וכולא שמעתתא, וכך הצעתן קערות אלו הדפוסין שבהם אופין את הלחם] ולפיכך נקרא לחם הפנים על שם שהיה להם שתי פנים, בשביל תיקון הדפוסין, וכפותיו אלו בזיכי לבונה, קשותיו אלו הסניפין כזה מנקיותיו אלו הקנים, שהיה משים הקשות בין המערכות כדי שלא יגע לחם בלחם שלא יתעפש, שנא' ושמת אותם שתים מערכות (ויקרא כד ו), זה על גב זה, והקנים מפרידין בין מערכה למערכה בגובה המערכות, כי אין אדם יכול לצייר במקומה, כי אם באורך והמבין יבין.

3תנן התם ר' מאיר אומר כל אמות היו בינונית חוץ ממזבח הזהב, והקרן, והסובב, והיסוד, ר׳ יהודה אומר אמת בנין באמת ששה, ושל כלים בחמשה, א״ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח וחיק האמה, ואמה רוחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח (יחזקאל מג יג), חיק האמה זה היסוד האמה, רוחב זה סובב, וגבולה אל שפתה סביב אלו הקרנות, גב המזבח זה מזבח הזהב, ר׳ מאיר סבר זה באמה בת חמשה הא כל אמות הכלים באמה בת ששה, ר' יהודה סבר כזה יהיה אמות הכלים, כולא שמעתא.