מדרש לקח טוב, שמות כו:טז

1עשר אמות ארך הקרש. למדנו לגובהו של משכן עשר אמות.

2ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד. למדנו שרוחב המשכן עשר אמות וארכו שלשים.

3תנו רבנן קרשים מלמטן עוביין אמה ומלמעלה כלין והולכין עד כאצבע, שנאמר יהיו תמים על ראשו (פסוק כד) ולהלן הוא אומר תמו נכרתו (יהושע ג טז), דברי ר' יהודה, ר׳ נחמיה אומר כשם שמלמטן עוביין אמה, כך מלמעלה עוביין אמה, שנאמר יחדו (שם), ומה יהיו תמים, דלא לייתו נסרא. אורך יריעות המשכן עשרים ושמנה אמה, שדי אורכייהו לפותיא דמשכן, דל עשר אמות לאיגרא, פשו להו תשע לההיא גיסא ותשע לההיא גיסא, לר׳ נחמי׳ מגליא אמה דקרשים, שהרי עוביה הקרשים נוטל אמה והקרשים חלולים אמה ונכנסים באדנים אמה, שדי פותייהו לאורכא דמשכן עשר יריעות ארבעים אמה, דל תלתין לאיגרא פשו להו עשר אמות לההיא גיסא כלפי מערב, לר׳ נחמי׳ מגליא אמה דאדנים דאחורי המשכן, עוד הבא יריעות עזים עשתי עשרה הרי ארבעים וארבע אמות ואורכן שלשים, דל עשרים לאיגרא פשו להו עשר לההיא גיסא, ועשר לההיא גיסא, לר׳ נחמי', מיכסיא אמה דקרשים. תניא נמי הכי והאמה מזה והאמה מזה בעודף וגו' מזה ומזה לכסותו (פסוק יג), לר׳ יהודה לכסות אמה דאדנים, ולר׳ נחמי׳ לכסות אמה דקרשים, ומסתברא מילתיה דר׳ נחמי׳, דכתיב על צדי המשכן (שם), שהרי הקרשים קרויין משכן ולא האדנים. שדי פותייהו לאורכא דמשכן כמה הוי ארבעים וארבע, דל תלתין לאיגרא פשו להו ארביסר, דל תרתי לכפלא, דכתיב וכפלת את היריעה הששית (פסוק ט), פשו להו תרתיסר, ומה תסרח, תסרח מחברותיה, שהרי יריעות המשכן מגיעות אחר המשכן, לדברי ר' נחמי׳ עד האדנים, אבל יריעות האהל מכסות את האדנים, ואמה נמשכת על הקרקע חוץ מן האדנים, וכר׳ יהודה שאמר דהקרשים כלין מלמעלה עד כאצבע, נמשכת חצי היריעה על אחורי המשכן. וגדולה חכמה שנאמר בעליונות יותר מבתחתונות, דאלו בתחתונות כתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו (שמות לה כה), ואלו בעליונות כתיב וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה (שם שם כו), תנא דבי ר׳ ישמעאל למה משכן דומה, לאשה שמהלכת בשוק ושפוליה מהלכין אחריה.