מדרש לקח טוב, שמות כז:כ

1ואתה תצוה את בני ישראל. הפקיד את משה רבינו פקיד עליהם, אתה ולא איש זולתך.

2תצוה. אין ציווי אלא מיד ולדורות.

3את בני ישראל. ולא לאומה אחרת.

4ויקחו אליך. אתה גזבר על הדבר.

5שמן זית זך. מה זכה שמן זית מכל השמנים, לפי שאין שמן זית יוצא אלא על ידי כתישה, כך אין אדם נוחל חיי העולם הבא, אלא מתוך צער, ולא דברי תורה נוחל אלא מתוך חיי צער, לכך נמשלה כנסת ישראל בזית, שנאמר זית רענן יפה פרי תואר (ירמיה יא טז), מה הזית מתמתקין על ידי כתישה, כך ישראל ע״י יסורין חוזרין למוטב, בנוהג שבעולם מי שיש לו שמן רע, דולקו בנר, ומי שיש לו שמן טוב אוכלו בתבשיל, וכאן חילוף הדברים, הזך לנרות, והשני למנחות, ולמה כן, שהזית מביא אורה לעולם, אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע אתה אור לנו ואתה צריך לאורה, כי אתה תאיר נרי (תהלים יח כט). אמר רב ברכיה ברבי תולדות האש מלמעלה אין כח בעין לראותו, שנאמר ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות וגו׳ (יחזקאל א יג), והברק אין בעין כח לראותו, ואינו צריך לאורה שלכם, אלא כדי לזכות אתכם ולהאיר לכם. א״ר יוחנן מה שיש בתוך עיניך אין אתה יכול לעמוד, ואתה תאיר לי, העין הזה לבנה ואמצעה שחור, מאין הוא צריך לראות לא מתוך הלבנה, ואינו כן אלא מתוך השחור הוא רואה, על אור עיניך אין אתה יכול לעמוד ואתה תעמוד על דרכיי, ושמא יטעך יצרך לומר שצריך לאורה, אמר רב אבין הלוי ברבי מי שהוא עושה לו חלונות בבנינו עושה אותם רחבות מבפנים וצרים מבחוץ, כדי שיהא האור נכנס מבחוץ, אבל בבית המקדש אינו כן, אלא צרים מבפנים ורחבים מבחוץ, למה שממנה יוצאה אור לעולם, ואם מתוך ביתו אורה יוצא לעולם, אינו צריך לאורה שלכם, ואם תאמר למה כדי לזכות אתכם להאיר לכם.

6להעלות נר תמיד. שיהא אורך לפני תמיד, אמר דוד אור זרוע לצדיק וגו' (תהלים צז יא).

7באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו. שלא יטעך יצרך שהוא צריך לאורה, ראה מה כתיב באהל מועד מחוץ לפרכת, ולא היתה המנורה צריכה להינתן אלא לפנים מן הפרכת אצל הארון, והיא נתונה חוץ לפרכת אלא להודיעך שאינו צריך אורה משלך אלא לזכותך. בנוהג שבעולם אדם עשה לו מטה ושלחן ונותן את המנורה משמאלו, אבל בית המקדש אינו כן המנורה מימין השלחן, שנאמר ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נוכח השלחן על ירך המשכן תימנה (שמות כו לה) אלא להודיעך שאיני צריך לאורה משלך אלא כדי לזכותך. אמר הקב״ה לעולם הבא שכולו אורה לישראל וחשיכה לאומות העולם שם אני מאיר לכם, שנאמר כי החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה׳ (ישעיה ס ב), את מוצא מי שהוא נתון בחשך רואה מה שבאור, אבל מי שהוא באור אינו רואה מה שבחשך, אבל הקב״ה אינו כן, הוא אור ועמו האור חונה, שנאמר עוטה אור כשלמה (תהלים קד ב), ורואה מה שבחשך, כמו שאומר והוא גליא עמיקתא ומסתרתא, ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא (דניאל ב כב), ולמה צריך האור מכם, אלא כדי לזכות אתכם ולהאיר לכם, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וגו׳ (ישעיה ס א). א״ר יהודה בר' אלעאי השמש הזה הוא נתון בתוך התיק, שנאמר לשמש שם אהל בהם (תהלים יט ה), ובתקופת תמוז יוצא מתוך תיקו כדי לבשל הפירות, ואין בריה יכולה לעמוד בה, ומה אם שמש אחד ממשמשיי אין יכולין לעמוד כל באי עולם לפניו, למה שאורו קשה, ואני צריך מכם אורה, אלא לזכות אתכם, והיה לך ה׳ לאור עולם ואלהיך לתפארתך (ישעיה ס יט). כיצד עושין את השמן, שנו רבותינו זיתים היו ניכרין להן שהיו עושים פירות נאים ויפים, היו נוטלין אותן וכותשין אותן, השמן הראשון היו פורשין אותה למנורה, והשני למנחות, לקיים מה שנאמר שמן זית זך כתית למאור, אמר לו הקב״ה למשה אמור להם לבניי, בני בעוה״ז אתם זקוקין לאורו של בית המקדש, ואתם מדליקין נרות לתוכו, אבל לעתיד לבא בזכות אותו הנר שאתם מדליקין, אני אגאל אתכם על ידי מלך המשיח, שהוא משול בנר, שנאמר שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלים קלב יז).

8כתית למאור, שלא כשמן הבדדים, אלא שמן כתית בידים.

9מערב עד בקר. תן לו מדה שתהא דולקת מערב עד בקר.

10חוקת עולם לדורותיכם. זה בשורה לעתיד לבא.

11מאת בני ישראל. ולא מן העובדי כוכבים.