מדרש לקח טוב, שמות לז:א

1ויעש בצלאל את הארון. למעלה כתבנו כי ספר תורה היה מונח בארון, לומר שני טפחים רוחב הספר שיהא היקפו שלשה טפחים, וגבהו ששה, שיהא ארכו כהקיפו. ואם תאמר הא כתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון (דברים לא כו), הא למדנו שמחוץ לארון היה, תשובתו כי שני ספרים היו, אחד מונח מחוץ לארון, ואחד בתוכו, ואותו שהיה מצד הארון כהן גדול והמלך קורין בו ביום הכפורים, וכן היה ר׳ יהודה אומר בארון, דתניא ר׳ יהודה בן לקיש אומר שני ארונות היו אחד שהיה עמהם במחנה, ואחד שהיה יוצא עמהם למלחמה, זה שהיה יוצא עמהם במלחמה היה בו שברי לוחות, וזה שהיה עמהם במחנה היה בו ספר תורה, שנאמר וארון ברית ה׳ ומשה לא משו מקרב המחנה (במדבר יד מד), ואומר וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה (שם י לג), ואומר והעם לא ידע כי הלך יונתן (ש״א יד ג), וכתיב אחריו ויאמר שאול לאחיה הגישה האפוד, כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל במלחמה (שם שם יח), ואומר באוריה, הארון וכל ישראל יושבים בסכות ואדוני יואב וכל עבדי אדוני על פני השדה חונים (ש״ב יא יא), אבל ארון הברית לא יצא במלחמה, אלא בימי חפני ופנחס, שנאמר וישלח העם שילה ויקחו משם את ארון ברית ה׳ (ש״א ד ד), ויש אומרים לא היה בארון אלא שני לוחות הברית, וספר התורה מצדו היה, שנאמר אין בארון רק שני לוחות הברית (מ״א ח ט).

2ארון שעשה בצלאל כמו שלשה תיבות, שתים של זהב ואמצעי של עץ, נתן של עץ בתוך של זהב, ושל זהב בתוך של עץ, וחיפה שפתו זהב, וכפרת של זהב היתה נתונה עליו מלמעלה, ושתי טבעות בצפון ושתים בדרומו, שהיו נותנין בהן את הבדים, ולא היו זזין משם לעולם, שנאמר לא יסורו ממנו (שמות כה טו), ושלמה המלך עשה כתבנית כל הכלים, אבל הארון לא שינה, אלא הוא הארון שעשה משה, היה לישראל כל הימים.

3ארון שעשה בצלאל היו הכרובים פורשים כנפים למעלה, ופניהם איש אל אחיו כשני אנשים עומדין, וביניהן הארון, וגופי הכרובים כלפי חוץ, ופניהם מצדדים איש אל אחיו כלפי הארון, אבל הכרובים שעשה שלמה פורשים כנפים האחד מן כותל צפוני עד כנף חבירו, וכן השני מכותל דרומי עד כנף חבירו, והפנים כלפי חוץ כלפי הטרקסין, כי במשכן היתה הפרוכת מבדלת בין הקדש ובין קדשי הקדשים, אבל שלמה עשה בנין מבדיל בין הדביר להיכל, שנאמר ויעש דלתות להיכל ולקודש, ובבנין בית שני של עזרא היו שתי פרכות במקום אמה טרקסין, ולמה נקרא בנין שלמה אמה טרקסין, כי רוחב הכותל המבדיל בין הדביר ולהיכל רחבו אמה טרקסין קראו אותו חכמים לפי שטרק לשון סגירה, כמו טרוקי גלי, והיה הכותל סגור לפני הארון שבו הלוחות שניתנו מסיני, ובבית שני לא היו יכולין להבחין מקום אותו הכותל אם מן ארבעים אמות של היכל היתה, ואם מן עשרים אמות של דביר היה, ועשו שתי פרכות והיה אחת פרוסה כלפי צפון, והאחת פרוסה כלפי דרום, והיה הכהן נכנס בין הפרכת, עד שמגיע לשני בדי הארון, כמפורש במסכת יומא.