מדרש לקח טוב, שמות ו:ו

1לכן אמור לבני ישראל. זו שבועה, שנא׳ ולכן נשבעתי לבית עלי (ש״א ג יד).

2אמור לבני ישראל אני ה'. שאמרתי לאברהם אביכם אני ה׳ אשר הוצאתיך מאור כשדים (בראשית טו ז).

3והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, כנגד ד׳ זכיות שבידם, שלא שינו את לשונם, ולא חילפו את שמלותם, ולא גילו את סודם, דכתי׳ ושאלה אשה משכנתה (שמות ג כב), ולא בטלו ברית מילה. ד׳ מיני גאולות, כנגד ד׳ כוסות שראה שר המשקים בחלום, והושקו בו מצרים ונעשו ישראל ד׳ דגלים.

4וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. זו החרב.

5ובשפטים גדולים. זו השפלת אלילי מצרים, שנאמר ובאלהיהם עשה ה׳ שפטים (במדבר לג ד).