מדרש לקח טוב, שמות ז:כג

1ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם. בלחישותם, נראין כעושים ואינן עושין, כי הא דההוא טייעא דטרקיה לגמליה והדר קם, (כג) ומעשה באחד שנקרע כריסו ויצא בני מעיו, והביא הקוסם את בנו ושחטו לפניו באחיזת עינים, ראה זה שנקרע כריסו, כי בנו נשחט, נתאנח, באניחתו נכנסו בני מעיו לתוך כריסו, מיד עמד זה הקוסם, ותפר את בטנו, וכל זה לא עשה אלא שלא יגע בבני מעיו, אלא מעצמם יכנסו כדי שיתרפא, וכאלה רבות בתלמוד שאמרו החכמים שהיו בימיהם, כי מעשה חרטומי מצרים הכל באחיזת עינים היה.

2ויחזק לב פרעה. מן הקב״ה נתחזק לבו כאשר דבר ה׳.

3ויפן פרעה וגו' גם לזאת. לא למעשה התנין, ולא למעשה הדם, אפס כי הפרש ביניהם, התנין מעשה מופת, והדם הוא מכה, ואפ״ה לא שת לבו.