מדרש לקח טוב, שמות ח:יח

1והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן. פליאה תהיה בעולם היאך ארץ זו לקתה וזו לא לקתה.

2אשר עמי עומד. בענין שנא׳ ואנכי עמדתי בהר (דברים י ט), והלא כתוב ואשב בהר (שם ט ט), ומהו עמדתי אחרתי, כך אשר עמי עומד עליה, אין עמידה זו אלא איחור, לפי שבשלש עשרה מדות התורה נדרשת בהן, כאשר דרש ר׳ ישמעאל בתורת כהנים, וזה אחת מהן, דבר הלמד מענינו.

3למען תדע. הוא שכתבתי בשנים ושלשה מקומות על כל תוכחה הוא מזכיר חטאתו, שאמר לא ידעתי את ה׳, לפיכך אמר למען תדע, אפס כי היה מהפך עליו הלשון, פעם כי אין כה׳ אלהינו, פעם וידעו מצרים כי אני ה׳, פעם כי אני ה׳ בקרב הארץ.