מדרש לקח טוב, בראשית א:כו

1ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו. בלשון רבים. על כי האדם חשוב מן הכל. והוא היה עתיד למשול על הבריות שנוצרו לפניו אמר בלשון רבוי. ולא כי הוצרך לדעת בריותיו. אלא נמלך בכבודו ובעצמו. שנא' הבה נרדה ונבלה (בראשית יא ז) הלא תראה כתיב בפ' בלק אולי אוכל נכה בו (במדבר כב ו). ולא אמר אכה בו. או נוכל נכה. אלא בלשון יחיד התחיל. וסיים בלשון רבים. כי על רשות עצמו דובר נכה בו כש"כ הקב"ה שנאמר בו כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט). על דרך קדושתו וגבורותיו שאין להם מספר. על כן כתוב נעשה אדם. כיוצא בדבר. ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח ומי ילך לנו (ישעיה ו ח). וכדי שלא יפקרו המינין לומר ששתי רשויות הן. חזר הפסוק האחר ואמר בלשון יחיד ויברא אלהים את האדם. הבה נרדה (בראשית יא ז). וירד ה' לראות את העיר (שם שם ה) כי שם נגלו אליו האלהים (שם לה ז). לאל העונה אותי (שם לה ג). כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו (דברים ד ז). ומי כעמך ישראל אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם (שם ז כג). כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט). שאע"פ שפותח בלשון רבים. אמר אחיו בלשון יחיד. ללמדך שהוא יחיד ומיוחד יתברך שמו לעד ולנצח נצחים. וכל כך למה לפי שאין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה. שנא' בגזירת עירין פתגמא ובמימר קדישין שאילתא (דניאל ד יד). וגם זה הפכו לו חכמי ישראל לתלמי המלך וכתבו לו אעשה אדם. כי לא היה נכנס בדעתו מדרש הפסוק כמו שישראל דורשין. אבל המבינים יכולין להבין כי יתכן לומר האחד נעשה ברוב שלטנותו.

2ד"א אל"ף ונו"ן במקרא נלמד זה תחת זה. כמו משכני אחריך נרוצה (שה"ש א ד) כמו ארוצה. כי אותיות אית"ן מתחלפים זה תחת זה.

3(קנא) ד"א לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה מאדם מיכן ואילך בצלמנו כדמותינו. לא אשה בלא איש ולא איש בלא אשה. ולא שניהם בלא שכינה כך השיב ר' שמלאי לתלמידיו.

4וי"א כי ר' סעדיה פירש. נעשה אדם לכל הדורות וכי ויאמר אלהים כמו ציווי לנו שנעשה אדם בצלמנו כדמותנו שאנחנו בעולם בצלמו שהוא עתה האדם.

5ד"א בצלמנו כדמותנו. מה בין צלם לדמות. (קנג) אלא שהצלם הוא על תואר מראית הדבר. והדמות הוא תיקון הפנים. ודומה להם סר צלם (במדבר יד ט). כלומר סר תואר פניהם וסתר כמות פניהם מן היראה והאימה. ותיקון הפנים הוא הדמות. כמו ודמות פניהם פני אדם (יחזקאל א י). ואמרו בלשון רבים כלומר צלם ודמות הנאה לנו לשמשנו. כי ברא הקב"ה את האדם בצלמו נאה לשמש לבוראו כדמות המלאכים להלוך בקומה זקופה ולהיות לו פנים כפני החיה אשר היא תחת כסא הכבוד. שנאמר ודמות פניהם פני אדם [שם]. והוא החשובה מכל הפנים.

6וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה. זהו שאמר הכתוב שירו לה' כי גאה גאה (שמות טו א). למתגאה על גאים. מלך שבחיות ארי. מלך שבבהמות שור. מלך שבעופות נשר. ואדם מתגאה עליהם. ומלך מלכי המלכים מתגאה ומתנשא על כולם. ברוך הוא וברוך שמו. לפיכך היכון כסא כבודו על ארבעה דמיות הללו.