מדרש לקח טוב, בראשית יד:ה

1ובארבע עשרה שנה. במרדותו.

2בא כדרלעומר. למדנו שישיבתה של סדום נ"ב שנה. שלמדנו מצוער דכתיב אמלטה נא. והיתה קרובה יישובה של צוער מן של סדום שנה. הרי נ"ב שנה. ושלוותם עד עשרים ושש. כי כשהיה אברהם אבינו בן מ"ח שנה נבנית סדום אחר הפלגה. טול שתים עשרה שנה וארבע עשרה הרי כ"ו. הוא השנה שיצא אברהם אבינו מחרן. דכתיב ואברם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרן. ואז השיב את כל רכוש סדום וישבו בשלוה כ"ו שנה. עד שנהפכה בשנת תשעים ותשע לאברהם כשנתבשרה שרה. ואותה שנה עלתה לו שנה לכאן ולכאן להשלמת כ"ו.

3ויכו את רפאים בעשתרות קרנים. הרים גבוהים מקום שאין חמה זורחת.

4ואת הזוזים בהם. כלומר החומה שבהם. ד"א לשון המה והממה.