מדרש לקח טוב, בראשית טו:ה

1ויוצא אותו החוצה. אמר לו צא מאצטגנינות שלך. אמת אברם אינו מוליד. אברהם מוליד. שרי אין לה ולד. שרה יש לה ולד.

2ויאמר הבט נא השמימה. הוא שצוה הקב"ה לישראל בימי ירמיהו כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה (ירמיה י ב). כבר אברהם הוצאתיו ממדה זו. התפלה והתשובה והצדקה מבטלין גזרות רעות. דכתיב ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו (דה"ב ז יד). הרי זו תפלה. ויבקשו פני (שם). זו צדקה. דכתיב אני בצדק אחזה פניך (תהלים יז טו). וישובו מדרכם הרעים (ד"ה שם). זו תשובה ואח"כ ואסלח לעונם (שם).

3ר' חננא בשם ר' יוסף אומר אף שינוי השם. ושינוי מקום. ושינוי מעשים. שינוי השם מאברהם ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם (בראשית יז ה). שינוי מעשה בנינוה. דכתיב וירא אלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה (יונה ג י). שינוי מקום. דכתיב לך לך מארצך ואעשך לגוי גדול.

4וספור הכוכבים. מה כוכבים אין אומה יכולה לשלוט בהם. אף ישראל אין אומה יכולה לכלותם.

5ד"א מה כוכבים ברומו של עולם. אף בניך כשהן עולין עולין עד לרקיע. וכשהן יורדין יורדין עד העפר.

6ד"א הכוכבים. כדכתיב והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד (דניאל יב ג).

7כה יהיה זרעך. הבטיחו שלא יחסר העולם משלשים צדיקים בכל דור. יהי"ה תלתין.