מדרש לקח טוב, בראשית ב:כג

1ויאמר האדם זאת הפעם. (עא) מלמד שנתבקש לו זוג מכל הברואים ולא נתיישב דעתו. עד שבאת חוה. לכך נאמר זאת הפעם.

2ד"א זאת הפעם. כלומר זאת האשה. הפעם. המפעמתו. כמו ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן (שופטים יג כה). והוא לשון ניעור. כמו פעמון זהב ורמון (שמות כח לד). שהאשה מפעמת את האיש לכל עבודה ועבודה.

3לזאת יקרא אשה. יקרא לשון זכר. כלומר יקרא שם אשה. כי השם לשון זכר.

4כי מאיש. מיכן שניתנה תורה בלשון קדש. אשה כי מאיש בלשון קדש הוא מדבר כי על שם איש קראה אשה.

5תנא משמיה דר' מאיר איש ואשה שכינה ביניהם י"ה. יו"ד באיש. וה"א באשה. זכו שכינה ביניהן ומתברכין. לא זכו שכינה מסתלקת מביניהן ונדבקות שתי האשות ואש אוכלתן.