מדרש לקח טוב, בראשית כב:ב

1ויאמר קח נא. אין נא אלא לשון בקשה. אמר לו בבקשה ממך עמוד בנסיון זה שלא יאמרו אין ממש בראשונים.

2את בנך. אמר לו איזה בן. א"ל את יחידך. אמר לו זה יחיד לאמו. וזה יחיד לאמו. אמר לו אשר אהבת. אמר לו איתת חמין במעיא תרויהו. אמר לו את יצחק. וכל כך למה. כדי לחבבו בעיניו. וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה.

3ולך לך. הראשונה לך לך. והשניה ולך לך. ו' הוסיף. מלמד שחביב הנס האחרון מן הראשון. בלשון הנס הראשון היה הנס האחרון.

4אל ארץ המוריה. ר' חייא רבה ור' ינאי. חד אמר למקום שהוראה יוצאה לעולם. שנאמר על פי התורה אשר יורוך (דברים יז יא). וחד אמר למקום שיראה יוצאה לעולם.

5והעלהו לי לעולה. להעלאה ולא לזביחה.

6על אחד ההרים. רב הונא משום ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר. משהקב"ה מתמהא בעיניהם של צדיקים. אח"כ מגלה להם טעמו של דבר. ודכוותה אל הארץ אשר אראך (בראשית יב א). קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך (יחזקאל ג כב). על אחד ההרים אשר אומר אליך.