מדרש לקח טוב, בראשית כג:ב

1ותמת שרה בקרית ארבע. (ו) קרית ארבע ילידי הענק. אחימי ששי ותלמי וענק אביהם.

2ד"א קרית ארבע. שנקברו שם ארבע זוגות. אדם וחוה. אברהם ושרה. יצחק ורבקה. יעקב ולאה.

3ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. מהיכן בא מהר המוריה. למדנו שהיה יצחק כשנעקד בן שלשים ושבעה שנה. בת תשעים היתה שרה בלדת את יצחק. הוסיף שלשים ושבעה הרי מאה ועשרים ושבע שנה לחיי שרה.

4והחי יתן אל לבו (שם ז ב). זה אברהם. שכל השנים הללו לא קנה לו קבר בארץ ישראל. עד שמתה שרה. ונתן אל לבו. לקנות לו קבר להיות בחזקתו. מיד ג) ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת. תנן התם מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה ומן התפילין. נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן. את שלפני המטה. ואת שלאחר המטה. את שלפני המטה צורך בהם פטורין. ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין. קברו את המת וחזרו. אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו. ואם לאו לא יתחילו. העומדים בשורה הפנימיים פטורין. והחיצוניים חייבין. אלו ואלו פטורין מן התפלה.

5תנא לא יהלך אדם בבית הקברות ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו וקורא בו. משום שנא' לועג לרש חרף עושהו (משלי יז ה). דכיון דאינהו לא מצי לאיעסוקי במצות. דכתיב לא המתים יהללו יה (תהלים קטו יז). חלשא דעתייהו עד דמרחק ד' אמות.

6אמר רבא א"ר יהודה כל הרואה את המת ואינו מלוהו. עובר משום לועג לרש חרף עושהו. ואם מלוהו עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו (משלי יט יז). ומבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. ולהכנסת כלה לחופה. ואע"ג דאית להו צרכיהו. והספידא משום יקרא דשכבי הוא. (טו) ותניא ר' נתן אומר סימן יפה למת שנפרעין ממנו לאחר מיתה. אלמא הספדא יקרא דשכבא הוא. ואי אמר לא תספדו לההוא גברא רשותא דידיה הוא שמע מינה. וקבורא דנהוג עלמא ודאי דאורייתא הוא. ואע"ג דאסמוכוהו רבנן מכי קבור תקברנו (דברים כא כג). מדכתיב כי עפר אתה ואל עפר תשוב (בראשית ג יט). ואומר וישוב העפר אל הארץ כשהיה (קהלת יב ז). מכלל דצריך קבורה משום בזיוני דאינשי.

7ת"ר בשעת פטירתו של אדם מלאך המות עומד למעלה מראשותיו וחרבו שלופה בידו. וטפה של מרה תלויה בה. כיון שראה אותה חולה מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו. ממנה מת. ממנה מסריח. ממנה פניו מוריקות.

8ת"ר בשעת פטירתו של חולה. אומרים לו התודה. שכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב. ואם אינו יודע להתודות. אומר יהי רצון שתהא מיתתי כפרה על עונותי. (כא) ואינו נפטר מן העולם עד שרואה פני השכינה. שנאמר לפניו יכרעו כל יורדי עפר (תהלים כב ל). וכל זכיותיו ועונותיו נפטרין לפניו ואומרים לו חתום. והוא חותם. שנא' ביד כל אדם יחתום (איוב לז ז). לפיכך נאמר והחי יתן אל לבו (קהלת ז ב). אמר רב דברים של מיתה דידלי דלונייה. דיקבר יקברוניה. דיספד יספדוניה.

9וכל הנשים צדקניות מתו לפני בעליהן שלא יתבזו אחריהן. אברהם זכה בשרה. לפיכך זכו בו יצחק וישמעאל בניו. אשריהן הצדיקים שמזכין להם ולבניהן עד סוף כל הדורות.

10נשוב לענינינו.

11ד) גר ותושב אנכי עמכם. אם רצית גר. ואם לאו תושב. מרי בית. שכך אמר לי הקב"ה לזרעך אתננה את הארץ הזאת (בראשית יב ז).