מדרש לקח טוב, בראשית כד:ג

1ואשביעך בה' אלהי השמים ואלהי הארץ. (ו) אמר ר' פנחס עד שלא הודעתיו לבריות ה' אלהי השמים. וכיון שהודעתיו אותו לבריות נקרא ה' אלהי השמים ואלהי הארץ.

2אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני. הזהירו על בנות ענר אשכול וממרא.

3תנן התם האשה נקנית בשלש דרכים. וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף ובשטר ובביאה. כסף בפרוטה ובשוה פרוטה. בשטר כתב לה על הנייר בתך מקודשת לי. בתך מאורסת לי הרי זו מקודשת אע"פ שאין בו שוה פרוטה. והני מילי לקדש בעדים הראויין להן שאינן לא קרובין ולא פסולי עדות. כגון הגזלנין והחמסנין. קידשה בעד אחד. אין חוששין לקידושיה. ואפי' שניהן מודים האיש והאשה.

4ותנן נמי האיש מקדש בו ובשלוחו. והאשה מתקדשת בה ובשלוחה. האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. יתומה שהשיאוה אמה ואחיה כשהיא קטנה יכולה למאן. עמדה ונתקדשה לאחר. קידושיה הם מיאונה. אבל אם נתקדשה קידושי טעות. אפי' בנה מורכב לה על כתיפה ממאנת. ואלו הן קידושי טעות. כסבורה ראובן ונמצא שמעון. וכן כיוצא בהן. (יג) דתנן במתניתין על מנת שאני כהן ונמצא לוי כו' אינה מקודשת. וכן היא שהטעתו. המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים. תצא שלא בכתובה. וכן במומין. האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית. והלך וקידשה לעצמו מקודשת לשני. וכן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום מקודשת לשני. (טז) האומר לאשה קדשתיך. והיא אומרת לא קדשתני. הוא אסור בקרובותיה. והיא מותרת בקרוביו. היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך. הוא מותר בקרובותיה. והיא אסורה בקרוביו. פי' והואיל ואסרה לעצמה להנשא לאחד מן אחיו או לאביו או לבניו של זה. כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר. ואי זה זו כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן ללוי ולישראל. כל מקום שיש קידושין ויש עבירה. הוולד הולך אחר הפגום שבשניהם. כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין. וכל מי שאין לה עליו קידושין. אבל יש לה קדושין על אחרים הוולד ממזר. ואיזה זה זה שבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה. וכל מי שאין לה עליו קידושין ולא על אחרים הוולד כמוה. ואיזה זה הוולד שפחה ונכרית. איזהו שתוקי. כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו. אסופי. כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אמו ולא את אביו. מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו. והלך הוא וקידשה. אי שלו קדמו קידושיו קידושין. אם של שלוחו קודמין אין קידושיו קידושין. אם אינו ידוע שניהם נותנין גט. אם רצו אחד נותן גט. ואחד כונס. וכן אשה שנתנה רשות לשלוחה והלכה וקידשה את עצמה כזה הדין. א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה. נאסר בכל הנשים בזמן שלא חזר השליח לומר לו אם קידש אם לאו. אמר רבא מודה ר' יוחנן באשה שאין לה לא אם לא בת לא שאר קרובות האסורות משום ערוה. שהוא מותר בה. וליכא למיחש שמא קידש שלוחו את בתה או את אמה שתהא זו אסורה עליו. א"ר יהודה אמר רב אין מעשין אלא לפסולות. כי אמרתה קמי דשמואל אמר לי כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. בת ישראל לממזר ולנתין אבל נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אין כופין אותו. ור' תחליפא אמר שמואל אפי' נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה מעשינן ליה לאפוקה וגביא כתובתה. מאי טעמא כיון דהוא מופקד אפרייה ורביה והיא לא מיפקדה. אמרינן הוא דלא זכה לבנות ממנה.

5ת"ר מברכין ברכת אירוסין בבית האירוסין. מאי מברך. רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא דאמרי תרויוהו. אקב"ו על העריות. ואסר לנו את הארוסות. והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין בא"י מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין.

6ת"ר מברכים ברכת חתנים כל שבעה. א"ר יהודה והוא שבאו פנים חדשות. ומאי מברך בורא פרי הגפן. שהכל ברא לכבודו. בא"י יוצר האדם. ברוך אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנה בנין עדי עד. ברוך יוצר האדם. שוש תשיש ותגל עקרה. בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה. בא"י משמח ציון בבניה. שמח תשמח רעים האהובים. כשמחך יצירך מקדם בגן עדן. ברוך משמח חתן וכלה. בא"י אהמ"ה אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה ורינה דיצה וחדוה אהבה אחוה שלום וריעות. מהרה ה' אלהינו ישמע מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה. קול חתן וקול כלה. קול מצהלות חתנים מחופתם. ונערים ממשתה נגינתם. בא"י משמח חתן עם הכלה. א"ר יצחק א"ר יוחנן מברכין ברכת חתנים בעשרה. וחתן מן המניין. וכן הלכה. והילכתא כל ז' יומי אי איכא פנים חדשות מברכינן כל שבעה. ואי לא מברך חדא. משבעה ועד תלתין אין מברך אלא שהשמחה במעונו. אבל בבית המילה אין אומרים שהשמחה במעונו. (מג) ולעולם ידבק אדם בטובים. שהרי אברהם אבינו אמר לאליעזר כי אל ארצי ואל מולדתי תלך. א"ר יצחק חיטיא מקרתך זונין מנהון זרוע.