מדרש לקח טוב, בראשית כד:מג

1ואמרה אלי וגו' וגם לגמליך אשאב. ידעתי שבית אדוני נדיבים. ואם זאת האשה נדיבה. היא האשה אשר הוכיח ה' לבן אדוני. שאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו. שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם (תהלים קכה ג).

2הוכיח. יישר. כמו נכוחו (ישעיה נז ב).

3ענין אחר הוכיח ה' משום דכתיב ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו (בראשית כה כא). ואדונינו הקדוש מרנא ורבנא ר' טוביהו. בן כבוד קדושת גדולת מרנא ורבנא ר' אליעזר הגדול זצ"ל. פי' כי הוכיח ה' אילו כנגד שני חייהם של יצחק ורבקה כשנזדווגו. כי הכי"ח עולה חשבונו מ"ג. בן ל"ז שנה היה יצחק כשנעקד. כמו שפירשתי למעלה. כי שרה בת תשעים שנה היתה כשנולד יצחק. וכשחזר אברהם מהר המוריה בו בפרק מתה שרה אמנו. והיה יצחק בן ל"ז שנה. ובו בפרק הוגד לאברהם שנולדה רבקה. מצאנו רבקה בת ג' שנים כשנשאת ליצחק. דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה (בראשית כה כ). מנין הכי"ח. ואם תאמר קטנה בת ג' שנה היאך יצאה לשאב. תשובה שבת שלש שנים בדורות הראשונים. יותר גדולה מבת עשר בדורות הללו. וכן אמרו ז"ל אברהם בן שלש שנים הכיר את בוראו. ועוד תראה שהרן בן שמנה שנה הוליד את שרה. שנאמר תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן (בראשית יא כז). ובנות הרן מלכה ויסכה. ונשא נחור את מלכה. ואברהם נשא את יסכה. שהיא שרה. שסכה ברוה"ק. ואברהם גדול מהרן שתי שנים. וגדול משרה עשר שנים. נמצא הרן הוליד את יסכה בן ח' שנים. ואל תתמה על הדורות הראשונים.