מדרש לקח טוב, בראשית כז:א

1ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות. מלמד שהכעס מסלק את המאור. דכתיב ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה. העיקר ליצחק. מה כתיב בתרי' ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו. א"ר חנינא בר פפא למה כהו עיניו של יצחק. כדי לברך את יעקב.

2ד"א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו. א"ר יוסי ב"ר סימון אברהם אבינו תבע זקנה. אמר לפניו רבש"ע אב ובן יהיו נכנסין במקום ואין אדם יודע למי מכבד עטריחו בזקנה. כדי להבין בין אב לבן. א"ל הקב"ה חייך דבר טוב תבעת ממך אני מתחיל. דכתיב ואברהם זקן בא בימים (שם כד א). יצחק אבינו תבע יסורין. אמר לפניו רבש"ע אדם מת בלא יסורין מדת הדין מתוחה כנגדו. מתוך שאתה מביא עליו יסורין. מתמרקין עונותיו. א"ל הקב"ה היה אתה תחלה. דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות. יעקב תבע חולי. אמר לפניו רבש"ע אדם מת בלא חולי ואינו מחשב את בניו. מתוך שהוא חולה שנים ושלשה ימים הוא מיישב בדעתו ומחשב את בניו. אמר לו הקב"ה היה אתה תחלה. הה"ד ויאמר ליוסף הנה אביך חולה (בראשית מח א).

3ותכהין עיניו מראות. ותכהין העינים. שכן נקראו העינים לשון נקבה.

4ותכהין עיניו מראות. א"ר אלעזר בן עזריא מראות ברעתו של עשו הרשע.

5ד"א מראות. על עסק שראה השכינה בשעת העקידה. לפיכך בעת זקנתו כהו עיניו.

6ויקרא את עשו בנו הגדול. וכן רבקה קראה אותו גדול. דכתיב בנה הגדול. אבל הקב"ה קראו קטן. שנא' הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד (עובדיה א ב). אבל לכשיהיה מפלתו כתוב וטבח גדול בארץ אדום (ישעיה לד ו). א"ר ברכיה לקביל תורא סכינא.

7ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני. הה"ד כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו (משלי כו כה). תועבה אחת היא הכשפנות ובה שבע תועבות. דכתיב לא ימצא בך וגו' קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים (דברים יח י יא). שבע תועבות מעשר הרי שבעים.