מדרש לקח טוב, בראשית כח:יא

1ויפגע במקום. רב הונא בש"ר מאיר אמר למה מכנים שמו של הקב"ה מקום. וכן הוא אומר בנעמן. והניף ידו אל המקום (מ"ב ה יא). לפי שהוא מקומו של עולם. וכה"א ה' מעון אתה היית לנו (תהלים צ א) אתה מעונו של עולם.

2ויפגע במקום. אין פגיעה אלא תפלה. וכה"א ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי (ירמיה ז טז). א"ר יהושע בן לוי אבות תקנו תפלות. אברהם תקן תפלת השחר. דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם (בראשית יט כז). ואין עמידה אלא תפלה. וכה"א ויעמד פנחס ויפלל (תהלים קו ל). יצחק תקן תפלת המנחה. דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב (בראשית כד סג). ואין שיחה אלא תפלה. וכה"א אשפוך לפניו שיחי (תהלים קמב ג). ואומר ולפני ה' ישפוך שיחו (שם קב א). יעקב תקן תפלת ערבית. שנאמר ויפגע במקום. כדאמרן. אלו ג' תפלות כנגד הקרבנות. תפלת השחר כנגד תמיד של שחרית. תפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים. תפלת הערב אין לה קבע. ואמרינן במס' ברכות מאי אין לה קבע. אינה קבע. ואעפ"כ הוא לנו קבע. שלא לבטל קריאת שמע של ערבית. וכדי שיהא סומך גאולה לתפלה. וכנגד מי. כנגד אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מתעכלים כל הלילה. שנאמר הוא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר (ויקרא ו ב).

3וילן שם כי בא השמש. מה ת"ל כי בא השמש. אלא מלמד כשהגיע באותו המקום עדיין היה שעות ביום. ורצה הקב"ה להלינו שם. והשקיע השמש בעבורו. לכך נאמר כי בא השמש. ואותו השמש ששקע בעבורו זרח בגללו. דכתיב ויזרח לו השמש (בראשית לב לב). לו ולא לשאר העולם. סימן לבניו ששקעה להם השמש וזרחה להם. שקעה להם. דכתיב אומללה יולדת השבעה וגו' באה שמשה (ירמיה טו ט). ולעתיד יזרח. דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג כ). שמש לשון זכר ולשון נקבה. כמו שמש צדקה ומרפא בכנפיה. ולפי שצדקה לשון נקבה קרא לשמש לשון נקבה. דכתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה (שם שם).

4ויקח מאבני המקום. וכי לא היה לו ליעקב אבינו כר או כסת או שום דבר לשום מראשותיו. אלא אבן רמז לבניו שעתידין לקבל התורה דכתיב לוחות אבנים (שמות לד א).

5ר' יהודה אומר שנים עשר אבנים לקח. כנגד י"ב שבטים שעתידין לצאת מחלציו. ונהיו אבן אחת. לפי שכולם צדיקים לא היה הפרש ביניהם. ואני אומר ויקח מאבני המקום. אבן על שום שנאמר משם רועה אבן ישראל (בראשית מט כד).

6ד"א אבן זכות אב וזכות בן. אברהם ויצחק שזכותם עמדה לו. שנאמר אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק (שם לב י).

7וישם מראשותיו. לענין שאמרנו. מאבני המקום. על שם לוחות אבנים יבוא מראשותיו. שהתורה נקראת ראשית. שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח כב). לענין שאמרנו. כנגד אברהם יצחק ויעקב. כי האבות נקראו ראשית. שנאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה מצאתי אבותיכם (הושע ט י). ואמתת משמעו של פסוק אינו יוצא מידי פשוטו. כי מאבני המקום שם מראשותיו. כי לא היה עמו לא כר ולא כסת. כי אמרה לו אמו רבקה קום ברח לך אל לבן אחי חרנה (בראשית כז מג). אבל אעפ"כ ששכב במקום ההוא שכיבה נעימה שכב כי אין מעצור לה' שלא לתת רכיכות באבן כמו בכר וכסת.

8וישכב במקום ההוא. ר' יהודה אומר באמת כאן שכב. אבל י"ד שנה שהיה נטמן בבית עבר ומשמש לעבר לא שכב.