מדרש לקח טוב, בראשית ג:טז

1אל האשה אמר הרבה ארבה. מנין הרבה. רי"ב יום חי.

2עצבונך. זה צער העיבור.

3הרונך. זה צער העידוי.

4בעצב. זה צער הנפלים.

5תלדי. זה צער הלידה.

6בנים. זה צער גידול בנים.

7ואל אישך תשוקתך. בשעה שהוא יושבת על המשבר. היא אומרת איני נזקקת לבעלי מעתה. והקב"ה אמר לה שובי לתשוקת אישך. לשון תשוקה תאוה וחימוד. כמו ועלי תשוקתו (שה"ש ז יא).

8והוא ימשול בך. ברצונו משמש ולא ברצון האשה.