מדרש לקח טוב, בראשית לז:ב

1אלה תולדות יעקב יוסף. התולדות הללו לא באו אלא בזכותו של יוסף. כלום יעקב הלך אצל לבן אלא בשביל רחל. התולדות הללו היו ממתינות עד שבא יוסף. שנאמר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף (בראשית ל כה). מי מורידן למצרים יוסף. מי מכלכלן במצרים יוסף. הים לא נקרע אלא בזכות יוסף. הה"ד ראוך מים יחילו (תהלים עז יז). וכתיב בתריה גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה (שם שם טז). לכך נאמר אלה תולדות יעקב יוסף.

2ד"א אלה תולדות יעקב יוסף. לפי שעניני יוסף אירעו ליעקב אבינו. מה יעקב אבינו אמו עקרה. אף יוסף אמו עקרה. מה יעקב אבינו ילדה אמו שנים. אף יוסף ילדה אמו שנים. מה יעקב אחיו שונא אותו. אף יוסף אחיו שונאין אותו. מה יעקב אחיו מבקש להרגו. אף יוסף אחיו מבקשים להרגו. מה יעקב אבינו רועה. אף יוסף היה רועה. מה יעקב נתברך בעושר. אף יוסף נתברך בעושר. מה יעקב יצא חוץ לארץ. אף יוסף יצא חוץ לארץ. מה יעקב נשא אשה חוץ לארץ. אף יוסף נשא אשה בחוצה לארץ. מה יעקב הוליד בנים בחוצה לארץ. אף יוסף הוליד בנים בחו"ל. מה יעקב נתגדל על ידי חלום. אף יוסף נתגדל ע"י חלום. מה יעקב נתברך בית אביו בשבילו. אף יוסף נתברך בית אדוניו בשבילו. מה יעקב מצוה. אף יוסף מצוה. מה יעקב ירד מצרים. אף יוסף ירד מצרימה. מה יעקב נחנט. אף יוסף נחנט. מה יעקב העלו עצמותיו. אף יוסף העלו עצמותיו. מה יעקב נפרד מאביו כ"ב שנה. אף יוסף נפרד מאביו כ"ב שנה. שנאמר ויוסף בן שבע עשרה שנה. וכתיב ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה (בראשית מא מו). וז' שנים של שובע. וב' של רעב הרי ל"ט. יצא מהם י"ז נשאר כ"ב.

3היה רועה את אחיו בצאן. לא אמר הצאן אלא בצאן. שהיה שוטר עליהם ושומר אותם. מה יעשו בצאן שלא ישחיתו אותם. לכך נאמר בצאן.

4היה רועה. היה שומר בשביל שהיה אהוב (כד) ונאמן לאביו.

5והוא נער. שהיה מתגעגע. מתקן בשערו. מתלה בעקיבו. והוא מעשה נערות.

6ד"א והוא נער שהיה ננער עליהם. כמו הנער הנצב על הקוצרים (רות ב ו) ויאמר עשו כך עשו כך. ולא על כולם. אלא את בני בלהה ואת בני זלפה. לפי שהיה סבור שהם בני פילגשים. ולא ירשו את בני האמהות.

7ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. שהיה אומר לו כי בני בלהה ובני זלפה משחיתים את הצאן. ר' יהודה אומר את דבתם של בני לאה. שהיו קורין לבני השפחות עבדים. ר' שמעון אומר על כולן הוא אומר. ויבא יוסף את דבתם רעה. שהיו תולין עיניהם בבנות הארץ. לפיכך נתגרה בו אשת פוטיפר. שנאמר ותשא אשת אדוניו את עיניה (בראשית לט ז).

8ויבא יוסף את דבתם. ולהלן הוא אומר ויוציא דבת הארץ (במדבר יג לב). לפי שהוציאו מלבם. אבל ויבא ממה שהוא מביא. לא נענש אלא לפי שהביא אל אביהם. ולא הביא הדבה להגיד לאחרים. אלא אל אביהם. כדי לייסרם ולמנעם.