מדרש לקח טוב, בראשית לח:א

1ויהי בעת ההוא. מה כתוב למעלה מן הענין. והמדנים מכרו אותו אל מצרים. לא היה צריך למימר אלא ויוסף הורד מצרימה (ר' יהודה) [ר' אלעזר] אומר כדי לסמוך ירידה לירידה. ר' יוחנן אמר כדי לסמוך הכר נא להכר נא. ר' שמואל בר נחמני אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשת פוטיפר. ודכוותה ולא יתבוששו (בראשית ב כה). והנחש היה ערום (שם ג א). לא היה צריך לכתוב אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. אלא מלמד שראה אותם מתעסקין בדרך ארץ ונתאוה לה. רבנן אמרי כדי לסרוג על הספר כולו שיאמרו ברוח הקודש נאמרה.

2וירד יהודה מאת אחיו. כיון שנמכר יוסף עמדו עליו אחיו. אמרו מלך היית עלינו. אמרת לנו לכו ונמכרנו לישמעאלים וישמעו אחיו. אם אמרת לנו פטרו אותו לשלום היינו שומעים. לכך נאמר וירד יהודה מאת אחיו. אמר נפזר עצמנו שכל זמן שאנו מכונסין השטר מצוי להגבות. שכן הוא אומר בגביע. האלהים מצא את עון עבדיך (שם מד טז). לפי שהיו מכונסין.

3ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו. ירידה היה לו שקבר את אשתו ואת בניו. שכל המתחיל במצוה ואינו גומרה בא לידי זו.

4ויט. (ט) מיכן סמכו אנשי ארץ ישראל לכתוב כתובות אשה כ"ה סלעים מנין וי"ט.

5יהודה נטה עד איש עדולמי. לפיכך הנביא אומר עד עדולם יבא כבוד ישראל (מיכה א טו).