מדרש לקח טוב, בראשית לט:א

1ויוסף הורד מצרימה. וי"ו מוסיף על ענין ראשון. לפי שכתוב למעלה והמדנים מכרו אותו אל מצרים. שמא תאמר לבדו ירד. ת"ל הורד ה"ו זה השם. הורד מלמד ששכינה עמו ירדה. משל לרועה שהיה רועה עדרו. נפרד מן העדר כבש אחד. הלך הרועה אחריו לשמרו.

2ד"א הורד מצרימה. לשון שולטנות. המד"א וירד מים עד ים (תהלים עב ח). הורד לשון כיבוש. שכיבש את המצריים. כמו כי הוא רודה (מ"א ה ד).

3ד"א ויוסף הורד מצרימה. הורד את אביו ואת אחיו מצרימה. שנאמר בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל (הושע יא ד). הפסוק הזה מתפרש על השבטים. שהיו עתידין לירד למצרים בשלשלאות של ברזל. והקב"ה הורידן בכבוד שנאמר בחבלי אדם אמשכם. מהו בחבלי אדם. בעולת חבלים שמשכו את יוסף מן הבור. בעבותות אהבה. בשביל האהבה שאהב יעקב אביו את יוסף מכל אחיו. נתקנאו בו אחיו ומכרוהו. ונתגלגל הדבר וירדו למצרים. ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם. שרוממתי צרות הרעב בעולם כדי שירדו למצרים. ואט אליו אוכיל. שהקדמתי יוסף במצרים שליט על הארץ. ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף (בראשית מז יב). ופשטיה דקרא בחבלי אדם אמשכם. כאדם שפושט ב' ידיו בבנו קטן ואומר לו בוא בני בוא. וחבלי אדם אלו האצבעות. עבותות אהבה אלו הזרועות. ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם כאדם שמשים פניו על פני בנו מרוב חיבתו. ואט אליו אוכיל כאדם שמחתך המאכל בשיניו ונותן לתוך פיו של בנו. משל על אבותינו שנהג הקב"ה את ישראל כמשפט האב על הבן. וכה"א כאשר ייסר איש את בנו ה' אלהיך מיסרך (דברים ח ה). עתידין היו יעקב ובניו לרדת מצרים. לפיכך הקדים את יוסף לפניהם. משל לפרה שהיתה ממאנת ליכנס. הכניסו את בנה והיא נכנסה אחריו.

4ויקנהו פוטיפר. להלן הוא אומר פוטיפרע. מלמד שלא קנהו אלא לעצמו בא המלאך ופרעו. לפיכך נקרא פוטיפרע.

5סריס פרעה. שר של פרעה. ולא שהיה סריס בביצים. שהרי אשה היתה לו.

6שר הטבחים. שר של הורגים.

7איש מצרי. איש ערום. שהמצריים גנבים והגנבים ערומים הם. מעולם הלבן מוכר את הכושי. וכאן הכושים מוכרים את הלבן. אין זה עבד. לפיכך בקש מהם ערב. שנאמר מיד הישמעאלים. מהו מיד שביקש ערב. כענין שנאמר אנכי אערבנו מידי תבקשנו (בראשית מג ט).