מדרש לקח טוב, בראשית מד:יח

1ויגש אליו יהודה. כתיב טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח [את] ידך וירא אלהים יצא את כולם (קהלת ז יח). החכם בזמן שרוצה לעשות דבר אוחז בהרבה ענינים. לפי שאינו יודע אי זה יכשר. שהרי יהודה נתן דעתו בכמה ענינים בשעה שנתפס בנימין אחיו בגביע. שנאמר ויגש אליו יהודה. ר' יהודה אומר הגשה למלחמה. כענין שנאמר ויגש יואב והעם אשר אתו למלחמה (ש"ב י יג). ר' נחמיה אומר הגשה לפיוס. כענין שנאמר ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל (יהושע יד ו). לפייסו נגשו. רבנן אמרי הגשה לתפלה. שנאמר ויהי כעלות המנחה ויגש אליהו (מ"א יח לו). כיון שראה יהודה שדעתו של יוסף לכבוש אצלו את בנימין. אמר אין הדבר תלוי אלא בי. שהרי אמרתי לאבי אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים. לפיכך ויגש אליו יהודה. א"ר חנינה ב"ר נחמן לעולם הדבק בשלשה. והתרחק מן השלשה. התרחק משלשה. מן הפקדונות. ומן המיאונין. ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו. [הדבק בשלשה. בחליצה. ובהפרת נדרים. ובהבאת שלום בין אדם לחבירו]. כתיב מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה (משלי כ ה). זה יהודה שהיה משיב דבר על דבר עד שעמד על לבו של יוסף.

2ר' מאיר אומר ויגש לשון שלום כענין שנאמר ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום (ש"א ל כא). ר' יהודה אומר ויגש לשון אהבה. שנאמר ויגש וישק לו (בראשית כז כז). ר' נחמיה אומר ויגש הוא לשון קרבן. שנא' ויגש את פר החטאת (ויקרא ח יד). ר' יוסי אומר ויגש לשון נזיפה. שנאמר ויאמרו גש הלאה (בראשית יט ט). ר' נתן אומר ויגש לשון משוש. שנאמר גשה נא ואמשך בני (שם כז כא). דרשה ויגש אליו יהודה א"ר יוחנן בשעה שתפס יוסף את בנימין. ואמר האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד. אמר יהודה. בנימין נתפס כלום יש שלום בבית אבא. מיד כעס יהודה ושאג בקול גדול ונתמלא חימה על יוסף. כיון שראה יוסף סימנין שהיה בו. שחמשה בגדים היה לבוש. ונימה היתה בלבו. בשעה שכועס קורעת את כולם. מה עשה יוסף בעט באבן של שיש שהיה יושב עליו. ועשאו גל של צרורות. מיד תמה יהודה. ואמר זה גבור כמוני. מיד ויגש אליו יהודה. בא לשלוף חרבו ואינה נשלפת. אמר זה צדיק הוא. מיד התחיל לשון תחינה.

3ויאמר בי אדוני. לשון יוני ביאה לשון אונס. אמר לו יהודה. והלא אמרת אלינו הורידהו אלי ואשימה עיני עליו. כלומר איני מאמין לכם שהוא בחיים עד שאשימה עיני עליו ואראה אותו. ועתה אתה אומר הוא יהיה לי עבד. זו שימת עין.

4ד"א בי אדוני. אין הדבר תלוי אלא בי. אנכי קבלתי אותו מאבי ואנכי ערב בו.

5ד"א בי אדוני. אם עבד אתה צריך אני יותר מוטב לעובדך מזה. ואם לאיש חיל. מוטב אני ממנו.

6ידבר נא. אין נא אלא לשון בקשה.

7דבר באזני אדוני. יכנסו דברי באזנך. זקינתו של זקן זה. על ידי שמשכה פרעה לילה אחת לקה הוא וכל ביתו בנגעים גדולים. הזהר שלא ילקה אותו האיש בצרעת. אמו של זה לא מתה אלא מקללתו של אביו. הזהר שלא יתחיל בך קללה אחת ואותו האיש ימות. בשביל נקבה שהיתה לנו. נכנסו שנים ממנו והחריבו כרך גדול. וכאן בשביל בנימין על אחת כמה וכמה.

8א"ר ירמיהו ב"ר שמעיה דבר אני יהודה עשה שהיה משים עששיות של ברזל לתוך פיו ויוצאת כאבק.

9כי כמוך כפרעה. כמו פרעה מלך ואתה שני לו. אף אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו.

10ד"א כי כמוך כפרעה. מה פרעה גוזר ואינו מקיים. אף אתה גוזר ואינך מקיים. ד"א כי כמוך כפרעה. אמר לו אם אני שולף חרבו ממך אני מתחיל. בפרעה אני מסיים. מיד רמז יוסף למנשה. ובעט בקרקע. (מג) וזעת כל הפלטין. אמר בעיטה זו מבית אבא הוא. התחיל לדבר רכות.