מדרש לקח טוב, בראשית מו:א

1ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק. א"ר יהושע בן לוי חזרתי על בעלי הגדה שבדרום. שיאמרו לי פסוק זה. מפני מה כתוב לאלהי אביו יצחק. ולא אביו אברהם. ולא אמר לי כלום עד שעמדתי עם רבי יהודה פן פדייה בן אחותו של בן הקפר ואמר לי. הרב והתלמיד שהיו מהלכין בדרך. בתחלה שואלין בשלום התלמיד. ואח"כ שואלין בשלום הרב. א"ר הונא כי אתא ר' יהושע בן לוי לטבריא שאליה לר' יוחנן ולר' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אומר שאדם חייב בכבוד אביו יותר מבכבוד זקינו. לפיכך לאלהי אביו יצחק. בר קפרא אמר למה אביו יצחק. אמר יעקב אבינו אבי היה להוט אחר גרונו. ואני להוט אחר גרוני. ולפיכך אני יורד מצרימה. דכתיב וכלכלתי אותך שם.

2ד"א אביו יצחק. אמר יעקב אבינו. אבי ברכני ברכות יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים (בראשית כז כט). סבור אני שהקב"ה מברכני מאותן הברכות. ור' ברכיה אמר שאין הקב"ה מייחד שמו על אדם חי אלא על בעל יסורים. ויצחק אבינו היה בעל יסורים. שנאמר ותכהין עיניו (שם שם א). לפיכך לאלהי אביו יצחק.

3ורבנא טוביהו ב"ר אליעזר פירש לאלהי אביו יצחק על שהיה יצחק אבינו חי במכירתו של יוסף. כדאמרינן ויבך אותו אביו (שם לז לה). זה יצחק. והיה יצחק חי אחר מכירתו של יוסף שנים עשר שנה. שהרי יעקב אבינו אמר לפרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה (שם מז ט). צא מהם למפרע ב' שני רעב. וז' שני השובע. ושלשים של יוסף. נשארו ליעקב כשנולד יוסף צ"א. הוסיף על צ"א י"ג. דכתיב בן שבע עשרה שנה (שם לז ב). נמצא יעקב בן ק"ח שנה במכירת יוסף. וטול ששים ליצחק אבינו קודם שנולד יעקב אבינו. היה ליצחק קס"ח כשנמכר יוסף. וכל ימי יצחק אבינו ק"פ. למדנו שי"ב שנים היה יצחק אחר מכירת יוסף. ולפי שהיה מצטער על יוסף. בלכת יעקב מצרים זיבח זבחים לאלהי אביו יצחק.