מדרש לקח טוב, בראשית מז:ט

1ויאמר יעקב ימי שני מגורי. מה מגורי. לפי שהצדיקים בעוה"ז גרים. וכה"א כי גרים ותושבים אתם עמדי (ויקרא כה כג). וכתיב בדוד כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (תהלים לט יג). כשם שהגר בכל יום מצפה לצאת מן המקום. כך הצדיקים חושבים יום המיתה. והם כגרים בארץ. אבל הרשעים אין חוששין ליום המיתה. שנא' כי אין חרצובות למותם ובריא אולם (שם עג ד). אין חרצובות אינן חרדין ועצבין מיום המיתה.

2מעט. שהרי אברהם אבינו חיה קע"ה. ואבינו יצחק ק"פ. ואבינו יעקב קמ"ז.

3ורעים. ברח מפני עשו. בבית לבן אכלוהו חורב וקרח בלילה. בארץ כנען טרף טורף יוסף.

4בימי מגוריהם. בחייהם על האדמה.