מדרש לקח טוב, בראשית מט:א

1ויקרא יעקב אל בניו. לאחר שבירך את יוסף ואת בניו קרא לשאר האחים.

2ויאמר האספו ואגידה לכם. מהו האספו. הטהרו. כמו תסגר שבעת ימים וגו' ואחר תאסף (במדבר יב יד). וכמו ונשא ידו אל המקום ואסף המצורע (מ"ב ה יא). אמר להם הטהרו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. בקש לגלות להם את הקץ. מיד נגלה עליו שכינה. כיון שראה את השכינה. התחיל מצוה אותם על ייחודו. אמרו לו וכי כלום אנו חשודין לפניך על יחוד השם. שאתה מצוה אותנו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו ד). בישראל אבינו מדבר. מיד ענה הוא בלחש. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הם אמרו ששה מלות בלחש ולא בקול. בלחש משום כבוד יעקב אבינו שאמרו. ולא בקול משום כבוד משה רבינו שלא אמרו. ועיקרו בפסחים. והוא ענה ששה מלות. הכל שנים עשר. כנגד השבטים. לפיכך נהגו ישראל לומר בקריאת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

3הקבצו ושמעו בני יעקב. זו ברכת יעקב אבינו. פרשה זו. ושמעו אל ישראל אביכם. זו ברכת משה רבינו. פרשת וזאת הברכה. שנאמר וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו (דברים לג א).

4אביכם. שהסכים אביכם שבשמים על ברכת אביכם ישראל. שהרי ברכת משה רבינו מעין ברכת יעקב אבינו.

5ד"א ושמעו שני פעמים. שמעו הקנטרונין. שמעו הברכות.