מדרש לקח טוב, בראשית מט:ד

1פחז כמים אל תותר. וכל כך למה. שניטלה ממך שלשה כתרים. לפי שפחזת. כמו יחפוז זנבו כמו ארז (איוב מ יז). כלומר נתקשתה ולא נכנע יצרך. וכמים הנגרים ארצה בזריזות. שהרי שאר משקין יורדין בנחת. כמו היין החלב והדבש וריחן נשאר בכלי שהן נשפכין ממנו ונראין. אבל המים אל הנהר אינם נשארים בכלי שנשפכין ממנה. כך כל כעסך הבערת.

2כי עלית משכבי אביך. כדי לבלבל יצועי. שכיון שמתה רחל הביא יעקב אבינו את בלהה והושיבה על יצועה. אמר ראובן לא די שאחות אמי היתה צרה לאמי. אלא גם שפחתה תהא צרה לאמי. עמד ובלבל יצועה. לפיכך אמר לו אז חללת שלשה כתרים הללו על עסקי יצועה עלה. עליתה לא נאמר אלא עלה. ואין לו רפואה עד שיבא משה רבינו. שכתוב בו ומשה עלה אל האלהים (שמות יט ג). שכיון שכתוב אלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר (דברים כז יג). ואמרו ארור שוכב עם אשת אביו (שם שם כ). ידעו הכל כי ראובן אביהם של שבט. לא שכב את בלהה פילגש אביו [אלא מפני שבלבל מצעה כתב הכתוב וישכב את בלהה פילגש אביו] וישמע ישראל (בראשית לה כב). ולא עשה בו נקודות כדרך כל הפסוקין. אלא צורף הענין עם ויהיו בני יעקב שנים עשר (שם). ללמדך שנקי היה אותו צדיק מאותו עון.

3כיוצא בדבר אתה אומר אשר ישכבון הנשים הצובאות (ש"א ב כב). אפשר חפני ופנחס שוכבין נשי ישראל והן שותקין. אלא ששהו את קיניהן. והיו מתאחרות לישכב עם בעליהן. ומעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום. להודיעך שהתורה לא ניתנה לטפשין. ולא מסרה הכתוב אלא לחכמים. לדרוש ולאזן ולחקור ולתקן מדרשות נאות דברים דבורים על אפניהם. לקיים מה שנאמר משפטי ה' אמת צדקו יחדו (תהלים יט י). ואין מקרא יוצא מדי פשוטו ואין מקרא עוקר מקרא.

4ד"א פחז כמים. לשון נוטריקון פחדת מן החטא. חיליתה. זרחה תפלתך.

5כמים אל תותר. שלא נותר בך חטאת. ואע"פ שעלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה. עלה שבחך בהצלת אחיך. שנאמר וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא).