מדרש לקח טוב, בראשית מט:ו

1בסודם אל תבוא נפשי. זה מעשה קרח. דכתיב ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי (במדבר טז א). ולא ייחסו הכתוב ליעקב לומר בן יעקב.

2ובקהלם אל תחד כבודי. כמו לא תחד אתם בקבורה (ישעיה יד כ). זה מעשה זמרי. נשיא בית אב לשמעוני (במדבר כה יד). ולא נתייחס ליעקב.

3כי באפם הרגו איש. אלו יושבי שכם.

4וברצונם עקרו שור. זו חומת העיר. שהרי חומה בלשון ארמי שור.

5ד"א עקרו שור. זה יוסף. שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא (בראשית לז יט). אלו שמעון ולוי שנקראו אחים. וראיה לדבר שהרי במצרים לא לקח יוסף לאסור אותו אלא לשמעון. שנאמר ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם (שם מב כד). וכתיב ויפתח האחד את שקו (שם שם כז). זה לוי שנשאר יחיד. כי נותר לשם שמעון ושמו לו כספו בפי אמתחתו כדי לבהלו.