מדרש לקח טוב, בראשית ו:יב

1וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה. תנא דבי ר' ישמעאל כ"מ שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז. דבר ערוה. דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ע"ז. דכתיב פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל (דברים ד טז).

2כי השחית כל בשר. מלמד שאפילו החיות והבהמות והעופות קלקלו. שהיו באין מין על שאינו מינו. ומנין שנצטוו ונאסרו על כך. שנא' תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה (בראשית א כד).

3ד"א כל בשר. אינו אלא בני אדם. וכן הוא אומר ביחזקאל. ונתתי את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם (יואל ג א).

4ד"א כל בשר. לפי שהיו הבהמות בלבד נזקקות לאמותם ולאחיותיהם. וכיון שהתחילו גם בני אדם להשוות לבהמות כתוב כל בשר. לפי שהשוו לבהמה ולחיה ולעופות.