מדרש לקח טוב, בראשית ו:ו

1וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ. והא כתיב לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם (במדבר כג יט). ואומר כי לא אדם להנחם (ש"א טו כט). אלא מאי וינחם. ר' יהודה ור' נחמי' נחלקו בברייתא. ר' יהודא אומר ניחום היה שלא היה בריית האדם מלמעלה אלא בארץ שאם נברא מלמעלה לא היה מורד. ור' נחמיה אמר נחת רוח היה לפניו כי עשיתי האדם בארץ שאילולי בראתי אותו מלמעלה. כשם שמרד בי בתחתונים. היה ממריד בי את העליונים.

2א"ר לוי מנחם אני שעשיתי אותם בתוך הארץ כראוי לו. לכך נאמר וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ.

3ויתעצב אל לבו. אל נח שהצדיק נקרא על שם לבו. שנאמר אני ישנה ולבי ער (שה"ש ה ב) ואני ישנה רדומה בגלות ולבי ער. והנביא ער להחזירם בתשובה. גוי אחד שאל את ר' יהושע בן קרחה אתם אומרים אלהיכם רואה את הנולד. והא כתיב ויתעצב אל לבו. אמר לו נולד לך בן זכר מימיך. אמר לו הן. אמר לו מה עשית. שמחתי ושימחתי את הכל. אמר לו היית יודע שסופו למות. אמר לו הן. בשעת שמחה שמחה. בשעת עצב עצב. אמר לו כך הקב"ה אף ע"פ שהיה גלוי וידוע לפניו שעתידין דור זה לאבד מן העולם. עשאן. לכך נאמר ויתעצב אל לבו. אל צדיקו דבר לאבדם מן העולם.