מדרש לקח טוב, בראשית ו:ט
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Genesis 6:9
Open in the reader →1אלה תולדות נח. אלה פסל את הראשונים. ומה פסל. וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ (בראשית ו ה). וכשראה נח כי היו משחיתים את מעשיהן. איחר את עצמו מן תשמיש המטה שלא להוליד להבל. שנאמר ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת (שם ה לב). כיון שצפה שעתידין אבות העולם לצאת ממנו. התחיל להזדווג עם אשתו. הוא שאמרנו למעלה כי נעמה אחות תובל קין היתה אשת נח. שהיו מעשיה נעימים. לכך נאמר אלה תולדות נח.
2תולדת נח. תולדות מעשיו הטובים. שלא אמר הכתוב אלה תולדות נח שם חם ויפת. אלא אלה תולדות נח. נח איש צדיק. ללמדך שצדקו היה תולדותיו. ולא בניו. שצדקותיו טוב לו מבנים ומבנות. ראה כמה דורות עברו מנח ועד משה רבינו. והזכיר הכתוב מעשה הצדיק לטובה. לכך נאמר אמרו לצדיק כי טוב. אבל לרשעים אין בהם טובה.
3נח איש צדיק. שני פעמים נח נח. נח לבוראו. ונח לבריות. כדתנן כל שרוח הבריות נוחה הימנו. רוח המקום נוחה ממנו.
4ד"א נח איש צדיק. אבל בניו לא זכו במדריגתו.
5ד"א נח איש צדיק. בקטנותו ובזקנותו.
6איש. כל מקום שנא' איש אם בצדיק הרבה ואם ברשע הרבה.
7צדיק. שהיו מכלכל החיות בתיבה. וכיוצא בו נאמר ביוסף על מכרם בכסף צדיק (עמוס ב ו) משום דכתיב ביה ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו (בראשית מז יב).
8תמים היה בדורותיו. שהיו דור המבול אומרים לו זקן מה התיבה הזאת שאתה עושה. כי מאה ועשרים שנה היה משתדל בה. שנא' והיה ימיו מאה ועשרים שנה (בראשית ו ג). אמר להם שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם. והיו אומרים לו מבול של מים יביא ולא היו משגיחים עליו וכו'. כאשר אמרו רבותינו בפרק חלק. לכך נאמר תמים.
9היה. כל מקום שנא' היה מתוקן לצורך. אדם היה מתוקן למיתה. קין היה מתוקן לגלות. נחש היה מתוקן לפורענות. נח היה מתוקן לנס. איוב היה מתוקן ליסורין. משה היה מתוקן לגואל. מרדכי היה מתוקן לגאולה. יוסף היה מתוקן לישועה.
10ד"א היה. כל מקום שנאמר היה מתחדש עליו עולמו.
11בדורותיו. לא אמר הכתוב בדורו. אלא בדורותיו. בין בבחרותו בין בזקנותו. כי בן אדם הרבה דורות יש לו. כי משתנה הוא בכחו ובגופו ובדעתו. לכך נאמר בדורותיו. וכ"ש בדורות אחרים. כאשר דרשו רבותינו בתלמוד. משל לצלוחית של פלייטון שמונחת באשפה ומירחת. ומה אם באשפה כך. במקום המוצנע לא כל שכן. ומה בדור המבול כך. כל שכן בדור הצדיק.
12את האלהים התהלך נח. הוא שפרשנו למעלה בויתהלך חנוך את האלהים. לא היה זכותו גדול כמו של האבות. דכתיב בהם אשר התהלכו אבותי לפניו (בראשית מח טו). ורצו לפניו כסוסים לעשות רצונו. אלא את האלהים התהלך נח. בשלש נקודות תחת הלמ"ד לשון עבר. אבל התהלך שני נקודות תחת הלמ"ד. כמו התהלך לפני והיה תמים (שם יז א). הוא ציווי עומד.
13נח. הרי שלשה פעמים בפסוק אחד. לפי שראה עולם בנוי וחרב ובנוי. אמרו רבותינו לא מת נח עד שראה כל העולם כולו בישובו. עד שראה שבעים אומות יוצאין מחלציו.