מדרש לקח טוב, ויקרא יב:ג

1פס'. וביום השמיני. ביום ולא בלילה. וביום. לרבות כל הנימולין שלא יהו נימולין אלא ביום. וביום השמיני. מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזים מקדימין למצות שנאמר (בראשית כ״ב:ג׳) וישכם אברהם בבקר. השמיני. אפילו בשבת. ימול. זה מצוה על האב למולו לא מלו אביו מצוה על ב"ד למולו לא מלוהו ב"ד מצוה עליו למול את עצמו ואם לאו הרי הוא בכרת שנא' (שם יד) וערל זכר אשר לא ימול וגו':

2מדרש שאלו תלמידיו את ר' שמעון בן יוחאי מפני מה אמרה תורה מילה לשמנה שלא יהו הכל שמחים ואביו ואמו עצבים לפיכך שהת המילה עד שתצא מטומאה לטהרה. דרש רבא מאי דכתיב (במדבר כ״ג:י׳) מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל מלמד שהקב"ה סופר רביעיותיהן של ישראל ואומר מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה. דרש רב יוסף (תהילים קל״ט:י״ד) אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. בשר ודם צבע נותן צמר ליורה כולן עולין לצבע מין אחד. ואילו הקב"ה צר את העובר במעי אמו וכל אחד ואחד עולה למינו. תנו רבנן שלשה שותפין ישבו באדם הקב"ה ואביו ואמו. אביו מזריע לובן. ממנו עצמות וגידים וצפרנים ומוח שבראש ולובן שבעין. אמו מזרעת אדום. ממנו עור ובשר ודם ושער ושחור שבעין. והקב"ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים ודעת ובינה והשכל וראיית העין ושמיעת האוזן ודבור שפתים והילוך הרגלים. עשרה להקב"ה ולאביו ואמו עשרה הכל כ' כיון שנפטר אדם מן העולם נוטל הקב"ה עשרה ונשארו ה' לאביו וה' לאמו. תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים הולד במדור התחתון אמצעים במדור האמצעי אחרונים במדור העליון וכיון שהגיע זמנו לצאת מתהפך ויורד וזו היא חבלה של אשה. תנו רבנן שלשה חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וקשה לולד. אמצעיים קשה לאשה ויפה לולד. אחרונים יפה לאשה ויפה לולד. שמתוך כך יצא הולד מלובן ומזורז וכו'. מפורש במסכת נדה. (נשוב לעניננו):

3בשר ערלתו. בשר אע"פ שיש בהם בהרת. אתי עשה ודחה לא תעשה. השמר בנגע הצרעת. ערלתו ודאי (אין) דוחה את השבת ספק [אין] דוחה את השבת: