מדרש לקח טוב, ויקרא יב:ח
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 12:8
Open in the reader →1פס'. ואם לא תמצא ידה די שה. אין אומרים לה ללוות. יש לה שה ואין לה צרכו כגון נסכיו מנין שתביא קרבן עני ת"ל די שה. ולקחה שתי תורים. שנים מביאה ואינה מביאה שלשה. אחד לעולה ואחד לחטאת. בכל מקום חטאת קודמת שנאמר והיה האחד חטאת והאחד עולה. ואומר והקריב את אשר לחטאת ראשונה. וכאן הקדים עולה לחטאת לפי שנתחלפה העולה שנאמר כבש בן שנתו לעולה. וכתיב ושתי תורים אחד לעולה לפיכך הקדים העולה לחטאת. וכפר עליה. מלמד שנתכפרה בחטאת. וטהרה. לאכול בזבחים שהרי לבעלה טהורה היתה. והשוטים אשר באו וחדשו דתות מקרוב באו לא שערום אבותינו ז"ל וטעו לאמר בכל קדש לא תגע זה בעלה אם כן מה הפרש בין דם טהרה לדמי טומאה ואם בכל קדש לא תגע הא כתיב ואיש כי יקדיש את ביתו וכי אסורה היא ליכנס לתוכו אם הקדיש אדם את ביתו לא תכנס לתוכה בדמי טהרה אלא בכל קדש לא תגע דומיא (דמיא) דמקדש כמו שדרשו רז"ל היא כענין השליל שהוא מותר ומפני אנינות הדעת אינן אוכלין אותו הרבה מן החכמים כן נהגו בדורות האחרונים בדורות שלא לשמש עד מלאת ימי טהרה ולא מפני שהוא אסור אלא הרשות בידו כגון הלחם שהוא מותר והרוצה שלא לאכול אין מי מפצירו לאכול. ד"א וכפר עליה הכהן וטהרה. צריכה טהרה אחרת מלמד שבסוף מ' לזכר וסוף שמונים לנקבה אסורה לשמש כדי להפריש בין דמים הראוין לטומאה לדמים שלא היו ראוין לטומאה: