מדרש לקח טוב, ויקרא טו:ב
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 15:2
Open in the reader →1פס'. דברו אל בני ישראל. בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הגוים מטמאין בזיבה. ואמרת אליהם. לרבות את הגרים ואת העבדים. איש איש. לרבות את האשה ואת הקטן. כי יהיה. לכשיהיה. ד"א פרט לפני הדבור. זב מבשרו. עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. מבשרו טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכ"ל ובמשת"ה במש"א ובקפיצ"ה בחול"י במרא"ה בהרהו"ר. משנזקק לזיבה אין בודקין אותו. זובו טמא הוא אין הדם יוצא מן האמה שלו טמא. כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. מנה הכתוב שתים יקרא טמא. (זובו טמא לקריו אלא שהקרי שהזוב יותר מן הקרי):