מדרש לקח טוב, ויקרא כז:כו
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 27:26
Open in the reader →1פס'. אך בכור. אך מעוט לפי שאמר למעלה ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש. הוצרך לומר אך בכור שאין תמורת בכור קריבה. אשר יבכר לה'. מלמד שהבכור קדוש מעצמו ואינו צריך להקדישו. בבהמה לא יקדיש איש אותו. לא הבעלים ולא אחרים. אם שור אם שה לה' הוא. להביא שאר הקדשים שאין משנין אותם מקדושה לקדושה. לה' היא קריבה ואין תמורתו קריבה. ומה אני מקיים (דברים ט״ו:י״ט) כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך. מצוה לקדשו לשום בכור ואם לא הקדישו מרחם הוא קדוש מעצמו. אבל לשנותן לקדושה אחרת כגון הקדש מזבח לא לכך נאמר לא יקדיש איש אותו. אלא לענין שנאמר (במדבר י״ח:י״ז) את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם תקטיר והבשר נאכל לכהנים, (דברים ט״ו:כ״א) וכי יהיה בו מום וגו' לא תזבחנו לה'. אלא נאכל במומו לכהנים שנאמר (שם) בשעריך תאכלנו ומותר גם לבעלים. ד"א לפי שנאמר ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן לה' כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש. הוצרך לומר אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה לא יקדיש איש אותו. ר' ישמעאל ורבי עקיבא אומר בתורת כהנים שאינו מקדיש הקדש מזבח לפי שאין משנים בקדשים: