מדרש לקח טוב, ויקרא ה:יט
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 5:19
Open in the reader →1פס'. אשם הוא אשם אשם לה'. מלמד על אשם תלוי שאם שחטו וזרק את דמו ואח"כ נודע לו שחטא או נודע לו שלא חטא מנין שהוא מותר באכילה ת"ל אשם הוא מכל מקום. יכול אע"פ שלא נשחט ת"ל הוא. מה יעשה לו יצא וירעה בעדר. אשם אשם לה'. יכול כלו לבדק הבית ת"ל אשם לכהן. אי אשם לכהן יכול ינתן כלו לכהן ת"ל אשם לה'. הא כיצד מותיר אשמות נופלים לנדבה ולוקחין בהן עולות. הבשר לשם והעורות לכהנים. זה מדרש דרש יהוידע הכהן הגדול אשם הוא אשם אשם לה' נמצאו שני כתובים קיימים אשם לה' ואשם לכהן. ואומר (מ"ב י"ב) ככף אשם וכסף חטאות לא יובא בית ה' לכהנים יהיו. ד"א אשם אשם לה'. להביא אשם שפחה חרופה שיבוא בכסף שקלים לפי שהוא באיל ומוציא אשם נזיר ואשם מצורע שאינן באיל ואינן בכסף שקלים: