מדרש לקח טוב, ויקרא ז:טז
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 7:16
Open in the reader →1פס'. ואם נדר או נדבה זבח קרבנו. מה בין נדר לנדבה. הנדר בא על שום דבר כענין (בראשית כ״ח:כ׳) וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי, (במדבר כ״א:ב׳) וידר ישראל נדר וגו' אם נתון תתן אבל נדבה לא. ביום הקריבו את זבחו יאכל, ואמר הרי זה בא ללמד על הנאכלין לשני ימים. ומנין שתהא זביחתו על מנת ליאכל לשני ימים ביום הקריבו ת"ל וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחהו. ביום זבחכם יאכל וממחרת. אם אינו ענין לאכילה תנהו ענין לזביחה שאף תחלת זביחתו לא תהא אלא על מנת ליאכל לשני ימים. ביום הקריבו את זבחו יאכל. מצוה לאכול ממנו ביום הראשון יכול כולו ת"ל וממחרת. אי ממחרת יכול מצוה לאכלו לשני ימים ת"ל והנותר. אם הותיר הותיר. אי והנותר יכול אם הותיר כולו לשני ימים יהא פסול ת"ל יאכל. אפילו כולו. יכול יאכל לאור השלישי ת"ל עד יום השלישי. עד יום הוא נאכל ואינו נאכל לאור השלישי:
2מדרש אם על תודה יקריבנו. חביבין ישראל לפני הקב"ה שהוא סולח עונותיהם על זבחיהם. אין לו זבח יביא דברים נאים שנא' (הושע י״ד:ג׳) קחו עמכם דברים. כל הזבחים באין על חטא חוץ מן התודה שהיא באה בלא חטא לפיכך הקב"ה מחבבה מכל הקרבנות. וכן דוד אומר (תהילים נ׳:כ״ג) זובח תודה יכבדנני. בשני נוני"ן בעולם הזה ובעולם הבא. וכן כל העונה אמן בעוה"ז זוכה לענות לעתיד שנאמר (שם פט) ברוך ה' לעולם אמן ואמן. גדול הוא השלום וכולי אגדתא: