מדרש לקח טוב, ויקרא ז:יח
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Leviticus 7:18
Open in the reader →1פס'. ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו. אמר ר' אלעזר כוף את אזניך לשמוע שהשוחט את זבחו על מנת לאכול ממנו בשלישי הרי זה בלא ירצה. המקריב אותו בשעת הקרבה הוא נפסל כלומר המקריב אותו הזבח שנקרב לו פגול יהיה, מכאן שנפסל במחשבה. יכול אין לי מחשבה פוסלת אלא באכילת בשר ומנין לרבות שירי הדם והקטר חלבים ת"ל ואם האכל יאכל אכילה לאדם אכילה למזבח. מצאנו חוץ לזמנו שמחשבה פוסלת. חוץ למקומו מנין שהמחשבה פוסלת. ת"ל בפרשת קדשים. ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה. אם אינו ענין לחוץ לזמנו תנהו ענין לחוץ למקומו. יכול יהו חייבין עליו כרת ת"ל בשלישי. עונו תשא. חוץ לזמנו בהכרת ואין חוץ למקומו בהכרת וכו' ברייתא. ד"א והנפש לא הצבור. האוכלת. לא המאכלת. עונו תשא. ונאמר להלן (ויקרא י״ט:ח׳) עונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה. מה להלן בכרת אף כאן בכרת: