מדרש לקח טוב, במדבר כא:טז
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Numbers 21:16
Open in the reader →1פס'. ומשם בארה. אחר שעברו ישראל נחלי ארנון והניחו לאחריהם את שאר ארץ מואב ועמון כענין שנאמר במשנה תורה (דברים ב׳:ח׳) ונעבור מאת אחינו בני עשו ונפן ונעבר דרך מדבר מואב. וכתיב (שם) ויאמר ה' אלי אל תצר את מואב וגו'. עתה קומו ועברו לבם את נחל זרד וגו'. ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם. וכתיב (שם) אתה עובר היום את גבול מואב את ער. וכתיב (שם) קומו סעו ועברו את נחל ארנון ויאמר ה' אלי הנה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש. הא שלקח סיחון מלך האמורי ממלך מואב הראשון. עד ארנן. על כן היו ישראל מחמדים לעבור את נחל ארנון כי לא נתן להם רשות בארץ אדום ובארץ מואב ובארץ עמון עד שעברו את נחל ארנון וכבשו את הארץ ההיא מארנון ועד היבק. לכך נאמר לפי שארנון היה גבול מואב בין מואב ובין האמורי. בספר מלחמות ה'. היו ישראל מספרין מלחמות שעתיד להיות בסיחון ועוג. את והב בסופה. את ייהב בסופה ובסערה מלמד שהיו ישראל שמחים לעבור נחלי ארנון והיו אומרים הלואי את ייהב בסופה. שהיה הרוח נושאינו ונותנינו מעבר לנחלי ארנון ודומה לזה הדבור (תהילים נ״ה:ז׳) מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה. כך היו ישראל אומרים מי יתן סופה נושאת אותנו לראות את נחלי ארנון. ואת הנחלים ארנון. היא היתה תחלת ארץ ישראל. ואשד הנחלים. שאר הנחלים שהיו שופכין לשון תרגום הוא אל הנחל הגדול. אשר נטה לשבת ער. לפני ישיבתה של ער. כי ער גבול בני עמון הוא ונשען. מוסמך הנר, ל ההוא לגבול מואב:
2פס'. ומשם בארה היא הבאר אשר אמר ה' למשה אסוף את העם ואתנה להם מים. ולפי שלא הוצרכו לשאול מאותו הזמן מים שהבאר היה עולה והולך בכל מקום מסעתם אמרו עליו שירה: