מדרש לקח טוב, במדבר כא:כד
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Numbers 21:24
Open in the reader →1פס'. ויכהו ישראל לפי חרב. הכו כל חיל סיחון כאיש אחד שנאמר ויכהו. וירשו את ארצו. אבל אל ארץ בני עמון לא קרבו למה כי עז גבול בני עמון. וכן הוא אמר במשנה תורה (דכרים ב) רק אל ארץ בני עמון לא קרבת, ד״א כי עז גבול בני עמון. עזה אהבה שאהב הקב״ה את העמונים יותר מן המואבים. במואב הוא אומר (שם ב) אל תצר את מואב אבל עשות בם אנגריא מותר. אבל בעמון כתוב (שם) אל תצורם ואל תתגר בם. וכל כך למה על שום המעשה. הבכירה קראה מואב בחציפות אבל הצעירה שקראה שם בנה בצניעות בן עמי ללמדך ששכר שיחה נאה אין הקדוש ברוך הוא מקפח. כל שכן עם הצדיקים שעתיד ליתן להם שכר טוב על כל מצוה ומצוה ועל כל פסיעה ופסיעה ועל כל דבור ודבור וכן הוא אומר (עמוס ד׳:י״ג) ומגיד לאדם מה שחו: