מדרש לקח טוב, במדבר ל:ג
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Numbers 30:3
Open in the reader →1פס'. איש כי ידור נדר לה'. להוציא את הקטן, כי ידור נדר. את שהסמיך את נדרו לדבר שאפשר לו להנדר הרי זה נדר יכול אף בשבועה כן תלמוד לומר או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו. (מכל מקום). ומה הפרש בין שבועה לנדרים. שהנודר בחיי המלך והנשבע במלך עצמו וכן הוא אומר (מ״ב ד) חי ה' וחי נפשך אם אעזבך. לאסור אסר על נפשו. על נפשו הוא אוסר ואינו אוסר על אחרים. ד״א לאסור אסר על נפשו לפי שנאמר ככל היוצא מפיו יעשה. אין לי אלא שהוציא בפיו. קיבל עליו בנדר ובשבועה מנין ת''ל לאסור אסר על נפשו יכול אפי' נשבע לאכול נבלות וטרפות שקצים ורמשים קורא אני עליו ככל היוצא מפיו יעשה ת״ל לאסור איסר. לאסור את המותר ולא להתיר את האסור. לא יחל דברו. שלא יעשה דבריו חולין. ככל היוצא מפיו יעשה. מלמד שעובר בעשה ולא תעשה: