מדרש לקח טוב, במדבר לה:כה
מדרש לקח טוב · Midrash Lekach Tov, Numbers 35:25
Open in the reader →1פס'. והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם. עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים. ומנין לעדה שהיא עשרה שנאמר (במדבר י״ד:כ״ז) עד מתי לעדה הרעה הזאת לאחר שיצאו יהושע וכלב. ומנין להביא עוד שלשה. תניא מה עדים שנים אף דיינים שנים אין בית דין שקול הוסיף עליהן עוד אחד הרי כאן כ״ג:
2פס'. והצילו העדה את הרוצח וגו'. מיכן אמרו בראשונה אחד ההורג נפש בין בשוגג בין במזיד היו מקדימין והולכין לערי המקלט ובית דין שולחין ומביאין אותו מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת. ומי שנתחייב גלות היו מחזירין אותו לשם שנאמר והשיבו אותו אל עיר מקלטו וגומר. אשר משח אותו בשמן הקדש. זה כהן נדול שנמשח בימיו שהרוצח חוזר במיתתו מאי טעמא היה לו לכהן גדול לבקש רחמים על דורו ולא ביקש לפיכך היה הרוצח חוזר במיתתו ולפיכך אמותיהן של כהנים היו מספקין להם מחיה לרוצחנין כדי שיתפללו על בניהם שלא ימותו. ר' מאיר אומר רוצח מקצר ימיו של אדם. וכהן גדול מאריך ימיו של אדם. אינו דין שיהא מקצר עומד לפני המאריך. לפיכך אינו יוצא עד מות הכהן הגדול. רבי אומר רוצח מטמא את הארץ ומסלק את השכינה. וכהן גדול משרה שכינה בארץ. אינו דין שיעמוד מי שמסלק את השכינה לפני מי שגרם להשרות שכינה על ישראל: