מדרש לקח טוב, במדבר ז:פח

1פס'. וכל בקר זבח השלמים. הם הם שנתנדבו ולא אירע בהם פסול. וצריכין אנו לידע היאך יהו מ״ח קרשים על שש העגלות כדמפורש במסכת שבת בפרק הזורק. לפי שארבעים אבות מלאכות חסר אחת של שבת מן מלאכת המשכן למדנו. שכל מלאכה חשובה במשכן קרויה מלאכה לענין שבות וזריקה והושטה למדנו מן העגלות שבמדבר כדתנן שתי גצוצטראות זו כנגד זו ברשות הרבים המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהם בדיוטה אחת וכו' שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין. וגמרינן אמר רב משום רבי חייא עגלות תחתיהן וביניהם רשות הרבים ובין כל עגלה לעגלה כמלא אורך עגלה. וכמה אורך עגלה חמש אמות וכו'. ופירוש שש עגלות צב היו במשכן לעבודת הלוים והיו נושאות קרשי המשכן שהם מ״ח קרשים כיצד שתי העגלות פורקי המשכן מושיטין לאלו בעגלה עצמה בין שתי הדפנות זו על גבי זו. וכן עגלה שניה שבין שתי דפנות היה מושיב שלשה. ועל שלשה עוד שלשה. ועליהם עוד שלשה ועוד שלשה הכל עשרים וארבע בשתי העגלות הרי י״ב לכל עגלה והילוך העגלות שתים בראשונה זו בצד זו ושתים שניה להם ושתים אחריהם כי ארבע הן כענין הציור:

2פירוש כיצד הן אותו ריוח שבין גלגל העגלה ודופניה חמש אמות למה לו אורך עגלה חמש. בארבע סגיא האי דמותיב הכי סבר ליה. דשלש קרשים הוו מותבי אפותייהו דהוו ארבע ופלגא כי היכי דלא לדחקו קרשים הוו להו חמש. צירי עגלה מה שבין דפני עגלה לגלגלים משתי רוחותיה קרו ליה צידי. וצד זה אמה וטופח ומהצד, וזה השני כמו כן שהם שתי אמות ומחצה בין שתי הצדדים, ובין שתי נמי שתים ומחצה כלומר רוחב העגלה זהו רוחב שבין שתי דופנות העגלה. למה לי רוחב העגלה שתי אמות ומחצה באמתא ופלגא סגיא ברחב הקרש ומתרץ שלא יהו הקרשים מתעכבין בהוצאה ובהכנסה דרך ר״ה י״ו אמה כיצד חמיסרי שהעגלה רחבה שתי אמות ומחצה ושתי צדדיה חמש אמות. ובין עגלה לעגלה חמש אמות. וכן לעגלה שניה חמש אמות הרי ט״ו אמות. ואמה לבן לוי שהיה מסבב לעגלות לתקן הקרשים שמקום אדם אמה:

3פירוש אטבי בזמן שלא היו הקרשים על העגלות והיו עליהם אטבי והם עמודי ברזל שסומכין עליהן את הקרשים כמו צואר של קורות משום הכי הוו רשות הרבים שלא היו על העגלות אלא אלו השיפודים בלבד אבל אם הונחו הקרשים בין העגלות רשות היחיד הוה אלא יש מלבנות העגלה. כלומר שלא היתה העגלה מקורה. אמר רב עגלות תחתיהן וביניהן וצידיהן רשות הרבים. אמר אביי בין עגלה לעגלה כמלא ארך עגלה וכמה ארך עגלה המש והקשינו עלה כיון ששלשה קרשים מונחים בדרא בתראה על כל עגלה. והקרשין מונחין לרחבן. כל קרש רחבו אמה וחצי הרי אלו ד' אמות ומהצד, למה לי למהוי ארך עגלה ה' אמות, בארבע ופלגא סגיא. כי היכי דלא נדחקו קרשים הרויח להם חצי אמה. אמר רבא וצידי העגלה כמלא רוחב עגלה וכמה רוחב עגלה שתי אמות ומחצה. ואורך הקרשים מוטלין לרוחב עגלה נמצא מן הקרש שתי אמות ומהצד, על עגלה זו מלא ורוחבה וחמש אמות מן הקרש בין עגלה לעגלה. כי עשר אמות אורך הקרש ולפי זאת הקשינו למה לי למהוי שתים ומחצה רוחב עגלה בפחות מיכן סגיא כי אפשר שיהא הקרש אמה אחת מיכן על זו ואמה על זו או שתי אמות על זו ושתי אמות על זו וכו' הלכתא: ורוחב זה שתי צידי הפנסמים חמש אמות ובין עגלה לעגלה חמש אמות הכל חמש עשרה אמות הקרשים נתונים ארכם לרוחב שתי העגלות. אורך הקרש עשר אמות טול ה' שבין עגלה לעגלה ושתי אמות ומחצה מן עגלה זו ושתי אמות ומחצה מן עגלה זו הרי לך מקום הקרשים נשארו עגלה וצד החיצון שכלפי המדבר וחצי עגלה החיצון שכלפי המדבר שהם חמשה אמות והם רשות הרבים. הכל ט״ו אמות וטול מהם מקום בן לוי שמהלך סביבות העגלות אמה הרי לך ט״ז אמה. מיכן לרשות הרבים ט״ז אמה: