מדרש לקח טוב, במדבר ח:ב

1כתוב ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש: (קהלת י״א:ז׳)

2אמר טוביהו ברבי אליעזר ז״ל חזרתי על כל המקרא כולה ולא מצאתי מתוק יותר מדברי תורה שנאמר (תהילים י״ט:י״א) ומתוקים מדבש ונופת צופים. ולפי שראה קהלת בן דוד חכמת התורה שהיא יתרה על כל המדות והמצות יתרון לכל דבר שבעולם אמר ומתוק האור וטוב לעינים ומה כתיב למעלה מזה (קהלת י״א:ו׳) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידיך כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. אם למדת תורה בילדותך. לעת זקנותך אל תנח ידיך. אם עסקת בילדותך לעת זקנתך אל תנח ידיך כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה ואם שניהם [כאחד] טובים. וגם בהרבה מקומות ובהרבה ענינים יש לפרש דברי קהלת מפני רוחב לשונו (שם יב) אשר לימד דעת את העם ואיזן וחיקר תקן משלים הרבה. לכך אמר ומתוק האור. אור זה תורה שנאמר (משלי ו׳:כ״ג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. וספרי שלמה בן דוד מפרשים זה את זה. אמר קהלת ומתוק האור אור התורה ואין למעלה הימנו. וטוב לעינים. אלו מעשיים טובים שנאמר (ישעיהו ג׳:י׳) אמרו צדיק כי טוב. לעינים. שיהא אדם מעיין במעשיו. כדתנן במסכת אבות איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. לראות את השמש. כלומר עד שהוא רואה את השמש בימי בחורותיו (קהלת י״ב:ב׳) עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים מלמד שאין עסיקות המצות לעולם הבא כדתנן טובה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה לחיי העולם הבא. ויש אומרים מכל חיי העולם הבא. שכיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. בוא וראה חיבה יתירה שחיבב הקב״ה את עמו ישראל שנתן להם התורה המתוקה מכל דבר המשולה באור הקרויה טוב. שנאמר (משלי ד׳:ב׳) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. ואע״פ שנאמר (דניאל ב׳:כ״ב) הוא גלה עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשובא ונהורא עמיה שריה וכל העולם כולו לאורו משתמשין שנאמר (בראשית א׳:ט״ז) ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים. דכתיב (שם) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. ואעפ״כ כדי לזכות את ישראל הרבה להם תורה ומצות וצוום להעלות לפניו נרות שנאמר בהעלותך את הנרות:

3דבר אל אהרן לפי שכל מעשה הפרשה הזו באהרן הביא את אהרן לכל דבור זה. ואמרת אליו. הרי זו אזהרה. בהעלותך את הנרות. לשון הדלקה כענין (יהושע ח׳:כ׳) ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס אל המדבר נהפך אל הרודף. רבותינו אמרו בהעלותך. עשה לך מעלות. מיכן אמרו אבן היתה בפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומדליק ומטיב את הנרות, ולא נאמרה פרשה זו אלא לחדש בה דברים שהרי הוא אומר (שמות כ״ה:ל״ז) והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה. יכול לכל הרוחות ת״ל אל מול פני המנורה שיהו הנרות מקבילין את המנורה. כיצד שלש כלפי מזרח. ושלש כלפי מערב. ואחד באמצע. מיכן אמר רבי נתן האמצעי מכובד. יאירו שבעת הנרות. אמר הקב״ה הבא שמן זית זך שלא יהו צריכין חיזוק ותיקון בכל שעה. אלא כיון שהדליקו יהו מאירין והולכין. מיכן אמרו רבותינו בהדלקת נר שבת שצריך פתילה נאה ושמן נאה כמו ששנו חכמים במסכת שבת בפרק במה מדליקין. אמר רבא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם מה טעם מפני שהאור מסכסכת בהם. ושמנים שאמרו חכמים מה טעם אין מדליקין בהם מפני שאין נמשכין אחר הפתילה. אמר רמי בר חמא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם מפני שאין מדליקין בהן במקדש. שנאמר (שם כז) להעלות נר תמיד. שתהא שלהבת עולה מאיליה. ולא שתהא עולה ע״י דבר אחר. אמר רב הונא הרגיל בנר הויין לו בנים תלמידי חכמים מצאנו לפרשת שמן זך ולפרשת המנורה שנאמרו ונשנו והן צריכין להדרש על הסמוכים. למה נאמר (ויקרא כ״ד:ב׳) ויקחו אליך שמן זית זך לפרשת המועדים מלמד שהיו ישראל עתידין לחדש יום טוב להם על עסק השמן ואיזה זה זו חנוכה. ולמה נסמכה פרשת בהעלותך לענין של מעלה דכתיב (במדבר ז׳:פ״ט) ובבא משה אל אהל מועד. ולהלן הוא אומר (שמות ל״ד:ל״ד) ובבוא משה לדבר אתו יסיר את המסוה. נסמכה פרשת בהעלותך לפסוק ובבא משה לומר לך שאין _הקב״ה צריך לאורן של ישראל שהרי משה רבינו קרן עור פניו בדברו אתו. אלא לזכות ישראל הרבה להם תורה ומצות. מיכן אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה המקום ב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: