מדרש לקח טוב על אסתר ג:ז

1בחודש הראשון הוא חודש ניסן. חודש שנעשו בו נסים לאבותינו, במצרים, ועל הים, ועל הירדן:

2בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש. בשנת שבע נשאת אסתר, ונתגדל המן, וי"ב הפיל פור, ובי"ג נתלה, נמצא המן מקבץ ממון ו' שנים למרדכי, לקיים מה שנאמר ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים (קהלת ב כו):

3הפיל פור הוא הגורל. בצווי המן, פור לשון פרסיי, הוא הגורל בלשון הקודש:

4לפני המן. צוה לקוסמים להפיל פור לפניו:

5מיום ליום ומחדש לחדש, עלה יום ראשון לפני הקב"ה, ואמר רבונו של עולם בי נבראו שמים וארץ, ואמרת אם ימודו השמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ מלמטה גם אני אמאס אז זרע ישראל וגו' (ירמיה לא לו), ורשע זה מבקש לאבדם, עקור שמים וארץ, ואחר כך כלה אותם:

6בא לפניו יום ב' אמר לפניו רבש"ע בי נברא רקיע, והבדלת בין מים למים, בין מים העליונים לתחתונים, ואת ישראל הבדלת מבין האומות, עקור רקיע ואחר כך כלה אותם:

7בא לפניו יום ג', גם הוא עלה לפני הקב"ה ואמר רבש"ע בי נבראו האילנות ופרי האדמה, ובניך משבחים אותך בהם, שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו' (ויקרא כג מ), עקור אותם ואחר כך כלה אותם:

8בא יום ד' אמר בי נבראו שמש וירח וכוכבים, וישראל נמשלו בהם. שנאמר והנה השמש והירח ואחר עשר כוכבים משתחוים לי (בראשית לז ט) עקור המאורות ואחר כך כלה אותם:

9בא ליום ה' ואמר רבונו של עולם בי נבראו דגים ולויתן, והוא שמור לישראל, ועוד שבו נבראו בהמות ועופות, וישראל מקריבין לפניך קרבן, אבד אותם תחלה ואחר כך כלה אותם:

10בא ליום ו' אמר רבש"ע אדם הראשון בי נברא, וישראל נקראו אדם, שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם (יחזקאל לד לא), אבל כל העולם כולו, ואחר כך כלה אותם:

11בא לשבת אמר לפניו רבונו של עולם אמר הכתוב ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (שמות ל יז), עקור שבת, ואחר כך שומריה:

12וכיון שלא היה יכול בימים, בא לו לחדשים, שנאמר ומחדש לחדש (אסתר ג ז), עלה ניסן זכות הפסח:

13אייר זכות מן:

14לסיון זכות התורה:

15לתמוז זכות הארץ:

16לאב זכות והפכתי אבלם לששון (ירמיה לא יג):

17בתשרי זכות הרגלים:

18למרחשוון זכות שרה:

19לכסליו טבת זכות חנוכה שהיתה עתידה:

20לשבט זכות אנשי כנסת הגדולה:

21באדר שמח, אמר השתא נפל פור פבירה שמת משה רבן, והוא אינו ידוע שבשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה:

22אמר אבדוק במזלות. טלה, ויקחו להם איש שה לבית אבות (שמות יב ג). שור, שור או כשב או עז כי יולד (ויקרא כב כז). תאומים, פרץ וזרח, שנאמר והנה תאומים בבטנה (בראשית לח כז). סרטן, זכות יונה. אריה, זכות דניאל. בתולה זכות חנניה מישאל ועזריה. מאזנים, זכות איוב, שנאמר ישקלוני במאזני צדק (איוב לא ו). עקרב, זכות יחזקאל, שנאמר ואל עקרבים אתה יושב (יחזקאל ב ו). קשת, זכות יוסף, שנאמר ותשב באיתן קשתו (בראשית מט כד). גדי זכות יעקב, שנאמר ואת עורות גדיי העזים (שם כז טז). דלי, זכות משה, שנאמר וגם דלה דלה לנו (שמות ב יט). דגים לא מצא זכות, אמר כשם שהדגים נבלעים, כך שונאי ישראל נבלעים, תפושים הם בידם כהדין נונא, אמר ליה הקב"ה לית אינן בידך, אלא את בידיהון, מה הדג הזה פעמים בולע ופעמים נבלע, אף אתה נבלע בידיהון, וכן במזלות כיון שבא לדגים, אמר אבלעם כדגים שהם מכוסים במים, והוא לא ידע שהדגים פעמים נבלעים ופעמים בולעים: