מדרש לקח טוב על איכה א:א

1איכה. אמ' ירמיהו משה ראה את ישראל רבים ככוכבים השמים ואמר עליהם (דברים א יג) איכה אשא לבדי טרחכם (דברים י׳:ד׳) י"י אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ועכשיו הם יושבים כאבל וקונן עליהם איכה אמר ירמיהו הנביא אֵי כה איה הבטחה שאמ' הש' לאברהם אבינו (בראשית טו ה) הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספר אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך איה כה שנאמר לאבינו יעקב (שמות יט ג) כה תאמר לבית יעקב וגו' ולמה נאמרו קינות באל"ף בי"ת כדי שיהיו נגרסים בפי המקוננים ד"א למה לקו ישראל באל"ף בי"ת הם עברו מאל"ף ועד תי"ו לפיכך לקו מא' ועד תי"ו תדע לך שהרי אלות שבמשנה תורה מן וי"ו עד ה"א שנ' (דברים כח טו) והיה אם לא תשמע עד ואין קונה שהרי כ"ד פסוקים וכ"ב אותיות מנין אל"ף בי"ת ס"א למה לקו באל"ף בי"ת אמ' הש' (ויקרא כו מג) יען וביען במשפטי מאסו אני אמרתי לברכם מא' ועד תי"ו שנ' (ויקרא כו ג, לג) אם בחוקותי עד קוממיות והם סרחו ולקו מא' ועד תי"ו.

2ישבה. דמה את ישראל לאשה וקרא עליה לשון נקבה ישבה אמ' השם אני אמרתי (הושע ב כב) וארשתיך לי באמונה אתי מלבנון כלה ועכשיו תשבי בדודה אני אמרתי (ויקרא כה יח) וישבתם על הארץ לבטח ועכשיו (ישעיה ה ח) והושבתם לבדכם בקרב הארץ בדד אני אמרתי (דברים לג כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב ועכשיו בדד יהיה מושבה כענין שנ' (ויקרא יג מו) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. בדד. על עסק עשרת הדברות שעזבתם. מנין בדד תחת שהיו ככוכבי השמים לרוב עכשיו ישבה בדד.

3העיר רבתי עם. העיר זו ירושלים וכן הוא אומ' (תהלים מח ט) בעיר י"י צבאות בעיר אלהינו אמר ירמיהו עיני ראו ולא זר העיר שראיתי בעיני שהיתה רבתי עם. רבתי יו"ד יתירה כמו המשפילי המגביהי לפי שאות יו"ד הוא ייפוי הלשון בין בתחלת התיבה בין בסוף התיבה בתחלת התיבה כמו (שמות טו א) אז ישיר (יהושע ח ל) אז יבנה יהושע (תהלים קו יט) יעשו עגל בחורב וכל אלו וכל כיוצא בהם פירושם בלא יו"ד ובסוף התיבה (איוב לח כד) עלי ארץ וכמו אלו שאמרנו (תהלים קיג ו) המשפילי והמגביהי בא וראה מה כתו' בבית הראשון (מ"א ח ס"ג) ויזבח שלמה את זבח הלשמים אשר זבח ליי" בקר כ"ב אלף וצאן ק"כ אלף ותנן הפר קרב בכ"ד אלף כהנים והאיל קרב בי"א אלף כהנים. ואם הכהנים כך י"ב שבטים על אחת כמה וכמה שלא היה להם מנין וכן הוא או' (מ"א ד ב) יהודה וישראל רבים כחול וגו' ובבית שני אז"ל אגריפס המלך בקש לעמוד על מנין של ישראל ואמ' לכהנים הפרישו כוליא מכל פסח ופסח והפרישו לו ת"ר אלף זוגות כליות כפלים מיוצאי מצרים חוץ מטמא ושהיה בדרך רחוקה ואין לך כל פסח ופסח שלא היה בו יותר מעשרה במשכת (במכסת) נפשות. ואם תאמר והלא הכליות היו עולין לגבוה והיכי עביר הכי אלא לא הפרישו כליות ממש וכנגד הכליות היו לוקחין אבנים כנגדן והביאון למלך.

4היתה כאלמנה. שהיא יושבת עגומה ועגונה ממתנת בעלה שהניחה והלך לו בדרך רחוקה ולא אלמנה ממש וכן הוא או' (ירמיה נא ה) כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו כשם שנ' (הושע ה י) בישראל היו שרי יהודה כמשיגי גבול כנגד מעשיהם היתה פורענותם דאמר ר' אבהו הם לא פילשו אחר מדת הדין שנא' (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים (הושע ד טו) כי כפרה סוררה ומדת הדין לא פלשה אחריהם שנ' היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש.

5רבתי בגוים. מלשון (ירהיה מא א) ורבי המלך וכן (אסתר א כ) כי רבה היא מלמד שהיו ישראל גדולים בעיני האומות ושרי המדינות. ס"א רבתי בגוים בחכמות כענין שנ' (מ"א ה י) ותרב חכמת שלמה.

6שרתי. בתורה כענין שנא' (משלי ח ט"ז) בי שרים ישורו תני ר' חגי בשם ר' יוסף כל מקום שהולך ירושלמי היו מושבין אותו בקשיתרא לשמוע חכמתו והיא היתה למס תחת שהיו האומות ומלכיהם נותנין מס לישראל עכשיו היתה למס הם נותנין להם מס וכן אנו מוצאין משלמה דכתי' וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו והמה מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ועתה למס נותנין מס למלך אשור מדרש היתה למס תחת סמל הקנאה שהיו משתחוים לו ועל שעברו על תנאי סיני חושבניה דדין כחושבינה דדין על כן היו למס.