מדרש שכל טוב, בראשית יט:כ

1הנה, לשון ענוה:

2נא, לשון בקשה:

3העיר הזאת קרובה לנוס שמה. יותר מן ההר, כי אינה בריחוק אלא ד' מילין:

4והיא מצער. שעוונותיה צעירים מסדום, שישיבת סדום נ"ב שנה, וישיבת צוער נ"א, כדדרשנו:

5אמלטה, לשון ענוה:

6נא, לשון בקשה:

7שמה. כמו לשם, ולפי שהוצרך למ"ד בראש, הוטל לה ה' בסוף:

8הלא מצער הוא. ונקל בעיני הקב"ה להצילה:

9ותחי נפשי. בה: