מדרש שכל טוב, בראשית יט:ג

1ויפצר בם מאוד. מכאן שמסרבין לקטן ולא לגדול. עיקר מלת פצר לשון דוחק, כלומר פה מיצר ודוחק, ודומה לו ואון ותרפים הפצר (ש"א טו כג), ותרגום יונתן בן עוזיאל דבציר:

2ויסורו אליו. עקמו הדרך:

3ויבאו אל ביתו. דרך עקלתון:

4ויעש להם משתה. כדי להסעידן היטב:

5ומצות אפה. שהי' ליל שני של פסח והי' שומר המצות מתדכות דורו:

6ויאכלו. נראין כאוכלין, באברהם כתיב לושי ועשי עוגות (בראשית יח ו), שאמנו שרה טרחה ועשתה כדבריו, ובלוט כתיב ומצות אפה, שאפי' מלח לא הביאה אשתו של לוט לפניהם:

7א"ר יצחק מצות גדולה עמדה על המלח, הוא אומר לה הביא לאילין אכסנאי קליל מלחה, והיא אמרה אוף דין סניתא בישתא בעי את מילפא הכא, ושמעתי מרבותי כי סימן הי' לה עם סדומית קרובותיה כששואלת מלח, היו יודעין כי בא אורח אצל בעלה, ויבאו ויקחו, ולפיכך ותהי נציב מלח: