מדרש שכל טוב, בראשית כה:כג

1ויאמר ה' לה. לא שנזדקק דבר קדשו ממש להשיח עם אשה מעולם זולתי עם שרה כדדרשי', אלא ע"י שם בן נח כהן צדק שחי אח"כ נ"א שנה, כי כל ימי חיי שם היו ת"ר שנה פחות שתי שנים, ועכשיו נמצא שהוא בן תקמ"ז שנה:

2שני גוים בבטנך. גיים כתיב, זה מתגבר בעולמו, וזה במלכותו, זה מלביש כלאים, וזה מלביש ציצית, זה עורך מערכות מלחמה, וזה סומך זקנים וסנהדרין:

3ושני לאומים ממעיך. מתוך מעיך יהיו נפרדין, זה מהול, וזה מושך ערלה:

4ולאם מלאם. מכאן עד סוף הפסוק אינו אלא דברים תלוין בסתם, שלא פירש מי יאמץ מזה, וכן ורב יעבוד צעיר, או ולרב יעבוד, אלא משמע האומץ והשיעבוד לזה ולזה, כל זמן שיעקב אמיץ עשו משועבד, שנאמר (ותהי) [ויהי כל] אדום עבדים לדוד (ש"ב ח יד), וכתיב עד הכרית כל זכר באדום (מ"א יא טז), וכיון שפשע יעקב בבוראו עשו אמיץ, ויעקב משועבד, שנאמר היו צריה לראש (איכה א ה), זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים (תהלים קלז ז), וכתיב ועבדת את אויביך (דברים כח מח), וכן יצחק לעשו אמר ואת אחיך תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו' (בראשית כז מ):