מדרש שכל טוב, בראשית כח:יח

1וישכם יעקב בבקר. כל מי שנאמר בו וישכם בבקר, הרי הוא שדרכו להקדים בבקר:

2ויקח את האבן אשר שם מראשותיו בתחלה הוא אומר ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו (פסוק יא). ומיעוט אבנים שנים, ועכשיו הוא לשון יחידי. אלא אמרו רבנן אבני כתיב, ומיעוט אבני שתים, אמר יעקב, זקני אברהם יצאו ממנו פסולת ישמעאל ובני קטורה. יצחק אבי יצא ממנו עשו ואלופיו, ואני אם מתאחות שתי אבנים הללו זו לזו אדע שאין פסולת בזרעי, וכיון שהשכים בבקר וראה שנתאחזו שתיהן זה לזה, שמח וידע שאין פסולת יוצא ממנו:

3וישם אותה מצבה. קידשה זכר לסולם שראה:

4ויצוק שמן על ראשה. כמפי הפך, לימד שעתידין בני בניו להמשח לכהונה ולמלכות: